עע"מ 6710/20 פלוני נ. משרד החינוך מחוז חיפה

1.

לפניי בקשה לסעד זמני ולעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (סגן הנשיא ר' סוקול ) בעת"ם 62725-08-20, מיום 8.9.2020, עד להכרעה בערעור.

2.

כעולה מפסק דינו של בית המשפט המחוזי, בנם של המבקשת והמשיב 2 (להלן: האב ), שובץ לכיתת חינוך מיוחד המיועדת לילדים על הרצף האוטיסטי בבית ספר רגיל מאז החל את לימודיו בכיתה ד. בחודש פברואר 2020, לקראת עלייתו לחטיבת ביניים, נדון עניינו מחדש על ידי ועדת זכאות ואפיון הפועלת לפי חוק חינוך מיוחד, התשמ"ח – 1998 (להלן: ועדת הזכאות ).

בהחלטת ועדת הזכאות מיום 27.2.2020, נקבע כי הבן סובל מתסמונת ASD

וכי יש לשלבו בכיתת חינוך "תקשורתית" מיוחד בבית ספר רגיל. השגת המבקשת על החלטה זו נדחתה בהחלטת ועדת ההשגות מיום 20.8.2020.

3.

על החלטות אלו הגישה המבקשת, ביום 31.8.2020, עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי. בעתירתה, טענה המבקשת כי שגו הוועדות כאשר קבעו שבנה סובל מתסמונת ASD ; וכי היה עליהן לאמץ חוות דעת פסיכולוג מטעמה שלפיה שיבוצו בכיתת חינוך מיוחד יפגע בו.

4.

בד בבד עם הגשת העתירה, הגישה המבקשת בקשה לצו ביניים שיורה על שיבוץ בנה בכיתה רגילה. בקשה זו נדחתה עוד באותו יום.

בקשת רשות ערעור על ההחלטה בבקשה לצו ביניים נדחתה אף היא בהחלטת בית משפט זה (השופטת ד' ברק-ארז ) מיום 3.9.2020, בלי שננקטה עמדה לגוף הדברים. זאת, בשים לב לכך שהבקשה לסעד זמני מבקשת למעשה לשנות מהמצב הקיים, ולעובדה כי הדיון בעתירה נקבע למועד קרוב.

5.

בפסק דינו מיום 8.9.2020, דחה בית המשפט המחוזי את העתירה.

נקבע, כי בפני ועדת הזכאות וועדת ההשגות לא עמדה חוות דעת השוללת את אבחון הבן כסובל מתסמונת ASD ; כי בכל חוות הדעת שהוגשו בפניהן צוין כי הוא סובל מהפרעות קשב וריכוז; וכי "מכל מקום, אין ספק כי ועדת הזכאות וועדת ההשגה בחנו את כלל המסמכים וכל חוות הדעת שהוגשו לעיונן", וניתנה הזדמנות למבקשת ולמשיב להביע את עמדותיהם בעניין.

בנסיבות אלו, קבע בית המשפט המחוזי כי אין עילה להתערב בשיקול הדעת המקצועי של הוועדות. אולם, צוין כי מן הראוי לבחון פעם נוספת את מצבו של הבן בעתיד.

6.

המבקשת הגישה ערעור על פסק הדין לבית משפט זה. בד בבד, הוגשה הבקשה שלפניי לעיכוב פסק דינו של בי המשפט המחוזי ולמתן סעד זמני שיורה למעשה על שילוב בנה בכיתה רגילה, עד להכרעה בערעור.

לטענת המבקשת, הנזקים העלולים להיגרם לבנה כתוצאה משילובו בכיתה רגילה "קטנים לאין שיעור" אל מול הנזקים שייגרמו לו אם ישובץ בכיתת חינוך מיוחד; ואילו סיכויי הערעור "לא רעים", כהגדרתה.

7.

בתגובה מטעם משרד החינוך (המשיב 1) נטען כי יש לדחות את הבקשה.

לטענת משרד החינוך, בקשת המבקשת לסעד זמני שיורה על שיבוץ בנה בכיתה רגילה עד להכרעה בערעור, מהווה צו עשה לשינוי המצב הקיים בניגוד לעמדת גורמי המקצוע – ועל כן אין להיעתר לה.

בהקשר זה, נטען גם כי שיבוץ בנה של המבקשת בכיתה רגילה עלול להסב לו נזק. זאת, בפרט בשים לב לכך שהוא לומד בכיתת חינוך מיוחד מזה שלוש שנים.

עוד נטען, כי סיכויי הערעור נמוכים, וזאת לנוכח קביעת בית המשפט המחוזי שלפיה ועדת הזכאות וועדת ההשגות בחנו את כלל המסמכים שהוגשו לפניהן; ובשים לב לכך שאין זה מדרכו של בית המשפט להתערב בשיקול דעתם של גורמי המקצוע.

8.

האב מתנגד אף הוא לבקשה, תוך שמפנה לעמדת גורמי המקצוע ומדגיש כי הבן לומד מזה שלוש שנים בכיתת חינוך מיוחד – ועל כן, לטענתו, אין להורות על שינוי המצב הקיים במסגרת החלטה בבקשה זו.

9.

בתשובתה לתגובות משרד החינוך והאב, טוענת המבקשת, בין היתר, כי אין חשש ממשי כי השמת בנה בכיתה רגילה תסב לו פגיעה כלשהי; וכי הטענה בדבר חשש זה לא הועלתה בשלב מוקדם בהליך ומהווה "שינוי חזית".

עוד נטען כי במקרה דנן אין ערך מיוחד בשימור המצב הקיים, וזאת בפרט מאחר שהבן שולב בעבר בכיתה רגילה.

10.

לאחר שעיינתי בבקש ובנספחיה ובתגובות שהוגשו לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.

כידוע, ככלל אין בהגשת ערעור על פסק דין בעתירה מנהלית, כשלעצמה, כדי להביא לעיכוב ביצוע פסק הדין. על המבקש את עיכוב פסק הדין להראות כי סיכויי הערעור גבוהים וכי "מאזן הנוחות" נוטה באופן ברור לטובתו. בין שיקולים אלו מתקיימים יחסי גומלין, במובן זה שככל שסיכויי הערעור גבוהים, כך פוחת הנטל להראות כי "מאזן הנוחות" נוטה לטובת המבקש – ולהיפך. אולם, נקבע כי מעמד הבכורה ניתן לשיקול בדבר "מאזן הנוחות".

עוד נקבע כי סעד זמני אשר עניינו במתן "צו עשה" המשנה את המצב הקיים במסגרת ערעור על עתירה מנהלית יינתן במקרים חריגים בלבד. זאת, בין היתר בשים לב לכך שעם דחיית העתירה המנהלית, משתנה נקודת האיזון לרעת מבקש הסעד הזמני (עע"ם 5582/11 נאות דברת פיתוח ובניין בע"מ נ' עיריית רחובות , פסקה 9 (27.10.2011)).

11.

במקרה דנן, נתבקשתי להורות למעשה על שינוי המצב הקיים כך שבנה של המבקשת ישולב בכיתה רגילה – אף שלמד במהלך השנים האחרונות בכיתת חינוך מיוחד; ואף ששנת הלימודים כבר החלה, ויש להניח כי בשבועות שקדמו להפסקת שנת הלימודים בשל מצב החירום הנוכחי, החל הבן להשתלב בכיתת החינוך המיוחד שבה שובץ.

בנסיבות אלו, אין להיעתר לצו המבוקש, ולהורות על שינויי המצב הקיים בשלב זה של ההליך.

12.

יודגש, כי אין באמור כדי להקל ראש בהשלכות המשמעותיות שעשויות להיות לשיבוץ בנה של המבקשת במסגרת החינוכית המתאימה לו על התפתחותו המנטאלית והחברתית.

על כן, ובשים לב לכך ששנת הלימודים הנוכחית כבר החלה, אני מורה כי הדיון בתיק דנן יתקיים בהקדם האפשרי, בכפוף לאילוצי יומן בית המשפט.