פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
עע"מ
6806/17
עע"מ
6674/17
לפני:
כבוד השופט א' שהם
המבקשות:
1. לשכת
עורכי הדין בישראל
2. הוועדה הבוחנת לפי חוק לשכת עורכי
דין
נ ג ד
המשיבים:
1. שי מכלוף
2. לירן כחלון ו-33 אח'
3. אסתר פוגלר
4. ברזילי אור ו-25 אח'
5. תאמר עאסי
6. עזיז מנסור
7. אדרי סאלי ו-32 אח'
8. שלמה גליק
9. משה פומס
10. מירי חמי
11. ליאת פייגל
12. ספיר וולפשטיין
13. רפאל אהרון ציק
14. מארון מנסור
15. שירן ציצואשוילי
16. סיוון אזולאי
17. דור דיין
18. שמרית מגידיש
19. יעל מסינגר
20. אודט תמיר
21. גד גור
22. נטלי אילוז
23. טל בן שושן
24. ורד שושן
25. סאלם מוסטפא
בקשה לעיכוב ביצוע פסק
דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים,
בעת"מ 65609-05-17; בעת"מ 5911-06-17; בעת"מ 6460-06-17;
בעת"מ 13269-06-17; בעת"מ 20665-06-17; בעת"מ 22329-06-17;
בעת"מ 23496-06-17; בעת"מ 39556-06-17; בעת"מ 46397-06-17;
בעת"מ 25896-06-17; בעת"מ 24847-07-17; ובעת"מ 28952-06-17, מיום
13.08.2017, שניתן על ידי כב' השופט א' רובין
בשם המבקשות:
עו"ד גלעד וקסלר;
עו"ד דוד יצחק; עו"ד רונן בוך
בשם המשיבים 4:
עו"ד שי דקס; עו"ד
אורון סלמון
בשם המשיב 6:
עו"ד ויקטור מנסור
בשם המשיבה 12:
עו"ד רנה שבולת
בשם המשיבים 20-13:
עו"ד עמרי כבירי; עו"ד דנה
אמיר
בשם המשיבים 25-23:
עו"ד יניב לנקרי; עו"ד מיכל
לנקרי
החלטה
1.
לפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (להלן: בית המשפט לעניינים מנהליים ) (כב' השופט א' רובין ), בעת"מ 65609-05-17; בעת"מ 5911-06-17; בעת"מ 6460-06-17; בעת"מ 13269-06-17; בעת"מ 20665-06-17; בעת"מ 22329-06-17; בעת"מ 23496-06-17; בעת"מ 39556-06-17; בעת"מ 46397-06-17; בעת"מ 25896-06-17; בעת"מ 24847-07-17; ובעת"מ 28952-06-17, מיום 13.08.2017, עד להכרעה בערעור על פסק דין זה.
רקע עובדתי ופסק דינו של בית המשפט המחוזי
2.
ביום 27.04.2017, התקיימה בחינת ההסמכה בכתב למקצוע עריכת דין (להלן: בחינת ההסמכה או
הבחינה ), מכוח תקנה 18ב לתקנות לשכת עורכי הדין (סדרי בחינות בדיני מדינת ישראל, באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים ובמקצועות מעשיים), התשכ"ג-1962 (להלן: התקנות ). ביום 30.04.2017, פרסמה הוועדה הבוחנת של לשכת עורכי הדין בישראל (להלן: הוועדה הבוחנת ), אשר פועלת מכוח סעיף 40(ב) לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 (להלן: חוק לשכת עורכי הדין ), את רשימת התשובות הנכונות לשאלות שנשאלו בבחינת ההסמכה, בצירוף האסמכתאות להן.
3.
לאחר פרסום התשובות, הוגשו לוועדה 3,901 השגות אשר התייחסו ל-76 שאלות, מתוך 100 שאלות שנכללו בבחינת ההסמכה. ביום 28.05.2017, דחתה הוועדה את ההשגות שהוגשו, ופרסמה את החלטתה באתר האינטרנט של לשכת עורכי הדין. אחר הדברים האלה, הוגשו 12 עתירות מנהליות כנגד הבחינה, בגדרן נדרש בית המשפט לעניינים מנהליים להתערב באופן ניסוחן של 31 שאלות בבחינה ובקביעת התשובה הנכונה בהן.
4.
ביום 13.08.2017, ניתן פסק הדין, מושא הבקשה שלפניי.
5.
בפתח פסק הדין, ציין בית המשפט לעניינים מנהליים כי במקרה שלפניו " נשבר השיא ", נוכח מספר העתירות הגבוה אשר הוגשו בעניין שאלות הבחינה. הוסיף וציין בית המשפט לעניינים מנהליים, כי רק לגבי חלק קטן ביותר מן השאלות, נטענה טענת חוסר סמכות, ולגבי היתר קבע בית המשפט, כי " נעשה ניסיון, שלאמיתו של דבר נראה מעט מלאכותי, לטעון לפגמים מנהליים כאלו ואחרים, אך זאת בלי להניח לטענות תשתית עובדתית ומשפטית ראויה ".
6.
עוד הבהיר בית המשפט לעניינים מנהליים, כי לא ייטול על עצמו לשמש כערכאת ערעור על החלטות הוועדה הבוחנת. נקבע, בהקשר זה, כי הוא ידון רק בשאלות שלגביהן נטענת טענת חוסר סמכות, וכן במספר שאלות מוגבל, בהן " הועלו טענות העוברות סף מסוים המצדיק את בחינתן על ידי בית המשפט ".
7.
בהמשך, בחן בית המשפט לעניינים מנהליים את השגות העותרים לגבי 31 השאלות שהועלו בפניו, ולאחר שדן בהרחבה באותן שאלות אשר הצדיקו דיון בהן, קבע בית המשפט כי אמנם אין מקום לפסול כל שאלה מן השאלות שהוצגו בפניו, אולם יש להתערב בשיקול דעתה של הוועדה הבוחנת בנוגע לשאלות 30/31 ו-67/74, בהן ניתן יהיה להכיר בתשובה נוספת, מעבר לתשובה אשר הוכרה כנכונה בבחינה. לגבי יתר ההשגות שהועלו, לא מצא בית המשפט לעניינים מנהליים כל עילה להתערבות מצידו.
8.
בהינתן האמור לעיל, דחה בית המשפט קמא את עתירותיהם של המשיבים, למעט בנוגע לשאלות 30/31 ו-67/74.
הבקשה לעיכוב ביצוע
9.
על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים הוגש ערעור על ידי לשכת עורכי הדין, והוועדה הבוחנת לפי חוק לשכת עורכי הדין. בד בבד, הוגשה הבקשה המונחת לפניי, שעניינה עיכוב ביצוע השינוי בניקוד שאלות 30/31 ו-67/74, שהופיעו בבחינת ההסמכה. במילים אחרות, התבקש בית משפט זה לעכב את זימונם של 116 נבחנים נוספים אשר השינוי רלוונטי לגביהם (להלן: הנבחנים ), להיבחן בבחינת ההסמכה בעל פה, וזאת עד להכרעה בערעור.
10.
לעמדת המבקשות, מאזן הנוחות נוטה, באופן מובהק, לטובתן, שכן ככל שהבקשה לעיכוב ביצוע תידחה, ובסופו של יום, יתקבל הערעור, לא מן הנמנע כי לציבור כולו עלול להיגרם נזק בלתי הפיך או, למצער, כזה שבגינו יהיה קשה להשיב את המצב לקדמותו. נטען, בהקשר זה, כי היה והבקשה לעיכוב הביצוע תדחה, ואותם נבחנים יעברו בהצלחה את בחינת ההסמכה בעל פה, ויעסקו במקצוע עריכת הדין, הרי שאם יתברר כי הסמכתם בטלה למפרע, ביטולן של פעולותיהם כעורכי דין, עלול להסב נזקים בלתי מבוטלים לציבור כולו. בהמשך לכך, טענו המבקשות כי הנזק שעלול להיגרם לנבחנים עולה לכל היותר בדחייה קצרה של מועד הבחינה בעל פה. לעניין סיכויי הערעור, סבורות המבקשות, כי סיכויים אלו
" טובים או לכל הפחות
אינם קלושים ",
משום שלגבי דידן, פסק דינו של בית משפט קמא נגוע ב" מספר טעויות מהותיות היורדות לשורשו של עניין ";
והוא סותר ומאיין את ההלכה הפסוקה, לפיה
" בית המשפט לא ישים את שיקול דעתו תחת שיקול דעתה של רשות מקצועית המופקדת על פי חוק על עריכת בחינות מקצועיות ",
וכי גדר ההתערבות השיפוטית הראויה בשיקול דעתה של הוועדה, הינו
" מצומצם ביותר ".
תגובת המשיבים 4
11.
המשיבים 4 מתנגדים לבקשה לעיכוב ביצוע, ולגישתם, יש לדחותה. בהתייחס למאזן הנוחות, טענו המשיבים 4, כי הנזק אשר יגרם להם בשל עיכוב הביצוע עולה כדי פגיעה חוקתית בזכות לחופש העיסוק ובשוויון, והוא גדול בהרבה מהנזק אשר ייגרם למבקשות, במידה שתידחה הבקשה לעיכוב ביצוע. עוד טענו המשיבים 4, כי לא עלה בידי המבקשות להוכיח, כי דחיית הבקשה לעיכוב ביצוע עלולה להביא להסמכתם ולעיסוקם המיידי של המשיבים במקצוע עריכת הדין. זאת, נוכח העובדה כי רק מיום רישומו של המועמד בפנקס לשכת עורכי הדין, רשאי הוא לעסוק במקצוע עריכת הדין, וזאת רק לאחר שהמועמד הצהיר על התחייבותו בטקס ההסמכה מטעם לשכת עורכי הדין. עוד נטען, בהקשר זה, כי הרישום בפנקס יתבצע רק לאחר תקופת המתנה בת 30 ימים, בה הציבור רשאי להגיש התנגדות לרישום מועמד פלוני. בהתייחס לסיכויי הערעור, טוענים המשיבים 4, כי הסיכויים שערעורן של המבקשות יתקבל על ידי בית משפט זה הינם " נמוכים המה ". זאת שכן, לטענתם של המשיבים 4, התערבות הערכאה קמא בפסק הדין ניתנה ב" משורה בלבד, ובהתאם להלכות עבר ".
תגובת המשיב 6
12.
לעמדת המשיב 6, דין הבקשה לעיכוב ביצוע להידחות. המשיב 6 סבור, כי סיכויי הערעור " קלושים ". לטענתו, בית משפט קמא עשה חסד עם המבקשות בכך שלא פסל מספר רב יותר של שאלות, ובכך טעה. לגבי שאלות 30/31 ו-67/74, טען המשיב 6, כי סיכויי הערעור לגביהן הם " אפסיים ", שכן המדובר ב" שאלות מטעות ואף היה ראוי לפסול אותן כליל ". בנוסף, טען המשיב 6, כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיבים, שכן היה ויידחה ערעורן של המבקשות, המשיבים יישאו בהפסדים רבים, ולא יוכלו לעסוק במקצוע עריכת הדין עד למתן פסק דין סופי. מוסיף וטוען המשיב 6, כי עיכוב ביצוע יחייב את המשיבים בלמידה מאומצת וממושכת לבחינת לשכת עורכי הדין בכתב, שתיערך במתכונת חדשה, דבר אשר יהיה כרוך בהפסד זמן ומשאבים.
תגובת המשיבה 12
13.
המשיבה 12 מתנגדת לבקשה לעיכוב ביצוע, ולטענתה, יש לדחותה. המשיבה 12 סבורה, כי חלק ניכר מאותם 116 נבחנים או כולם, אשר קיבלו ציון עובר כתוצאה מפסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים, אינם משיבים בערעור שהוגש לבית משפט זה. לפיכך, טענה המשיבה 12, כי " הצו הארעי שניתן בתיק וזה וגם צו עיכוב ביצוע, ככל שיינתן, לא חלים ולא יחולו על אותם 116 נבחנים ". עוד טענה המשיבה 12, כי ככל שהמבקשות לא ציינו בבקשתן מי מבין 116 הנבחנים, אשר קיבלו ציון עובר בבחינה, הם משיבים בערעור, הרי שבית משפט זה מתבקש להניח שאיש מהם אינו משיב בערעור. בהמשך לכך, טענה המשיבה 12, כי גם לאחר מתן פסק דינו של בית משפט קמא, היא לא קיבלה ציון עובר בבחינה. הוסיפה וטענה המשיבה 12, כי בידי המבקשות הכוח והיכולת לקבוע את מועד עריכת בחינות ההסמכה בעל פה, וכי אין ספק שאלה ייקבעו ממילא לאחר הדיון שיתקיים בפני בית משפט זה. לאור האמור, טענה המשיבה 12, כי לא מתעורר כל צורך ליתן צו עיכוב ביצוע. לסיום, הוסיפה המשיבה 12, כי יש לחייב את המבקשות לשאת בהוצאותיה ובשכר טרחת עורך דינה, בגין בקשה זו.
תגובת המשיבים 20-13:
14.
המשיבים 20-13 מתנגדים לבקשה לעיכוב ביצוע, ואף הם טוענים כי יש לדחותה. לטענת המשיבים 20-13, העובדה כי המבקשות לא אפשרו למשיבים לגשת לבחינת ההסמכה בעל פה מהווה עשיית דין עצמי, אשר יחד עם השיהוי בהגשת הבקשה לעיכוב ביצוע, מצדיקים את דחיית הבקשה מטעמם. בהתייחס לסיכויי הערעור, טענו המשיבים 20-13, כי " בנסיבות אלו בהן המשיבות
[המבקשות] ידעו כי אין תשובה חד משמעית לשתי השאלות, סירובן להתנהל כרשות מנהלית סבירה פשוט מקומם ". זאת ועוד, לטענת המשיבים 20-13, הימנעות המבקשות מלציין בבקשתן לעיכוב ביצוע את הסכמתן לכך כי קיימת בעיה באחת השאלות נשוא הבקשה, " נעשתה בחוסר תום לב ", שכן הסכמה זו משליכה על סיכויי הערעור. לפיכך, כך נטען, הסכמה זו של המבקשות מערערת את בסיס הערעור ומעידה על כי סיכויי הערעור " קלושים ". בהתייחס למאזן הנוחות, טענו המשיבים 20-13, כי האיזון הנכון בין הדברים הוא, כי יתאפשר למשיבים לגשת לבחינת ההסמכה בעל פה, וככל שיעברו אותה, יותנה מתן רישיונם בתוצאות הערעור בתיק. עוד מוסיפים המשיבים 20-13 וטוענים, כי אין להתעלם מהאינטרס הציבורי-ערכי בדבר קיום פסקי דין של בית המשפט, והימנעות מעשיית דין עצמי.
תגובת המשיבים 25-23:
15.
המשיבים 20-13 מתנגדים אף הם לבקשה לעיכוב ביצוע, ולטענתם, יש לדחותה " מן הדין, הצדק, המנהל התקין והנסיבות ". בהתייחס למאזן הנוחות, טוענים המשיבים 20-13, כי לא עלה בידי המבקשות להוכיח, כי דחיית הבקשה לעיכוב ביצוע עלולה לגרום לנזק בלתי הפיך. במילים אחרות, נטען כי התשומות שיושקעו בהמשך הסמכת הנבחנים, שצלחו את הבחינה בזכות פסק הדין קמא, " מצומצמות המה ". ואילו, לטענתם, עיכוב הסמכתם של הנבחנים שלא כדין, מהווה " פגיעה אנושה בזכות יסוד חוקתית ". בהתייחס לסיכויי הערעור, טוענים המשיבים 20-13, כי הם " כמעט ואינם קיימים לנוכח היקפו והדרישה לפסול את כל פסק הדין ". לבסוף, טוענים המשיבים 20-13, כי לא ברור מהי ההצדקה המשפטית או המוסרית לבקשה לעיכוב ביצוע, ומהיכן שואבות המבקשות את " זכותן הבסיסית " לעכב את ביצוע הסמכתם של 116 הנבחנים הנוספים.
דיון והכרעה
16.
לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובת המשיבים וצרופותיהן, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה לעיכוב ביצוע להתקבל.
17.
כידוע, בקשה לעיכוב ביצועו של פסק דין, עד להכרעה בערעור על עתירה מנהלית, תבחן על פי הכללים שנקבעו לעניין זה במשפט האזרחי, ובראשם הכלל לפיו הגשת הערעור אינה מעכבת, ככלל, את ביצוע ההחלטה עליה מערערים (תקנה 42 לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), התשס"א-2000 (להלן: תקנות סדר הדין לעניינים מנהליים ); עע"מ 2147/17 אבנרי שאיבות בע"מ נ' נטע עופר עבודות ביוב ומים בע"מ (19.04.2017); עע"מ 2709/14 רמי חסון בע"מ נ' עיריית חדרה (13.04.2014); עע"מ 5860/13 ע.ר. אציל בע"מ נ' מרדכי (30.08.2013)). בית המשפט ייעתר לבקשה לעיכוב ביצוע במקרים חריגים בלבד, ורק כאשר הראה המבקש, כי מתקיימים בעניינו, שני תנאים מצטברים – האחד, כי סיכויי ערעורו טובים, וכי מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובתו, במובן זה, שאם פסק הדין יבוצע, ובסופו של דבר יתקבל ערעורו, הוא ייתקל בקושי ניכר להשיב את המצב לקדמותו (תקנה 43 לתקנות סדר הדין לעניינים מנהליים; עע"מ 9941/16 מועצת עיריית קרית מוצקין נ' סיעת בר לביקורת ואיכות השלטון (27.12.2016); עע"מ 5835/14 ג.ב.ע.ם. לוי נכסים והשקעות בע"מ נ' עיריית קרית ים (10.9.2014); עע"מ 2835/14 שגיב נ' מדינת ישראל – משרד הבינוי והשיכון (10.09.2014)).
18.
יחסי הגומלין בין השיקול הנוגע לסיכויי הערעור, לבין השיקול בדבר מאזן הנוחות, מוכרים בפסיקה כמבחן משולב, המכונה " מקבילית הכוחות ". לפי מבחן זה, ככל שסיכויי הערעור גבוהים יותר, כך ניתן למעט בדרישת מאזן הנוחות ולהיפך (עע"מ 4013/14 שירז תעשיות פלסטיק בע"מ נ' משרד התעשייה והמסחר (13.08.2014); עע"מ 4886/14 הנתיב המהיר בע"מ נ' כביש חוצה ישראל בע"מ (11.08.2014)). ואולם, השיקול שעניינו מאזן הנוחות, מהווה את אבן הבוחן המרכזית להכרעה בבקשה לעיכוב ביצוע (עע"מ 4977/14 גדות תעשיות ביוכימיה בע"מ נ' הממונה כהגדרתו בחוק אוויר נקי – המשרד להגנת הסביבה (18.08.2014); עע"מ 68
/10 אדרי נ' שר הבינוי והשיכון (31.01.2010)).
19.
אפתח בנושא מאזן הנוחות ואומר, כי השתכנעתי ששיקול זה מטה את הכף לעבר קבלת הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין, עד להכרעה בערעור. עיכוב ביצוע פסק הדין בענייננו, משמעו עיכוב זימונם של הנבחנים לבחינות ההסמכה בעל פה, ובהמשך הסמכתם כעורכי דין. אמנם, כטענת המשיבים, ככל שהבקשה לעיכוב ביצוע תתקבל, ובסופו של יום יזכו המבקשות בערעור, ניתן יהיה " להשיב את המצב לקדמותו ", היינו, ניתן יהיה לבטל את הסמכתם של הנבחנים כעורכי דין. ואולם, כבוד המקצוע והאינטרס הציבורי, מורים אותנו כי מהלך כזה בלתי רצוי. יתרה מכך, במידה שהבקשה לעיכוב ביצוע תידחה ולבסוף יתקבל הערעור, אף הנבחנים, אשר החלו, כולם או חלקם, לעסוק במקצוע עריכת הדין,
עלולים למצוא עצמם בפני שוקת שבורה.
20.
סיכומו של דבר, ומבלי לנקוט עמדה בדבר סיכויי הערעור, הגעתי לכלל מסקנה כי נוכח הבעייתיות המתעוררת, בנסיבותיו המיוחדות של המקרה דנן, בכל הנוגע לאפשרות " השבת המצב לקדמותו ", הבקשה לעיכוב ביצוע מתקבלת, כפי המבואר.
יחד עם זאת, ועל מנת למזער את הנזק, העלול להיגרם כתוצאה מעיכוב ביצועו של פסק הדין, אבקש ממזכירות בית משפט זה לקבוע את הדיון בערעור בהקדם.
בנסיבות העניין לא יהיה צו להוצאות.
ניתנה
היום, י"א בחשון התשע"ח (31.10.2017).
ש ו פ ט