פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
עע"ם
6907/10 - ח'
בפני:
כבוד השופטת א' חיות
המבקשים:
1. משה כהן
2. איוונג'לין שוגאי
נ ג ד
המשיב:
מדינת ישראל - משרד הפנים
תגובה מטעם המשיב מיום 10.11.2011
לבקשה למתן צו ביניים
בשם המשיב:
עו"ד מוריה פרימן
החלטה
ביום 15.11.2010 דחיתי את בקשת המבקשת 2 לסעד זמני בערעור לפיו יימנע המשיב מהרחקתה מישראל או ממעצרה עד להכרעה בערעור, וזאת בין היתר בהתחשב בכך שסיכויי הערעור אינם גבוהים. עתה, בחלוף כשנה מאז אותה החלטה, מסתבר כי המשיב נוקט צעדים להרחקת המבקשת 2 בימים או בשעות הקרובות ולשם כך היא הושמה במשמורת. בעקבות התפתחות זו שבה המבקשת 2 ועותרת לסעד זמני אשר ימנע את הרחקתה עד להכרעה בערעור והיא מנמקת את הבקשה בכך שמאז הינתן ההחלטה הקודמת הובטח לה על-ידי פקיד מטעם משרד הפנים - אשר בשמו אין היא נוקבת - כי כל עוד מתנהל הערעור בבית משפט זה לא יפעל למעצרה ולהרחקתה מן הארץ וכי הסתמכה על הבטחה זו. כמו כן שבה המבקשת 2 ומפרטת בבקשתה את מצבו הרפואי הרגיש של המבקש 1 ואת הנזק העלול להיגרם לו אם תורחק בשלב זה מן הארץ.
אין ממש בבקשה ודינה להידחות. קשה לקבל כי ניתנה למבקשת 2 הבטחה שאינה מתיישבת עם החלטתו של בית משפט זה לעניין הסעד הזמני, ומכל מקום מדובר בטענה בלתי מפורטת ובלתי מבוססת על פניה. המשיב בתגובתו מציין אף הוא כי מבדיקה שקיים עם רשות האוכלוסין וההגירה עולה כי לא נמצאו כל אינדיקציה או תיעוד לפנייה מטעם המבקשים בעניין זה או להבטחה הנטענת. למעלה מן הצורך יודגש כי אפילו הייתה ניתנת הבטחה כאמור, ספק רב אם היה בה כדי להוביל למסקנה אחרת. עוד יצוין כי הטענות בעניין מצבו הרפואי של המבקש 1 עלו והובאו בחשבון גם לעניין ההחלטה מיום 15.11.2010 ומשכך אין בהן כדי להצדיק שינוי מאותה החלטה.
הבקשה נדחית, אפוא.
לפנים משורת הדין, לא ייעשה צו להוצאות.
ניתנה היום, י"ג בחשוון התשע"ב (10.11.2011).
ש ו פ ט ת