עע"מ 6933/10 אסא שולץ נ. שר הפנים

הארכת דרכון אינה מעשה אוטומטי והיא נתונה לשיקול דעתה של הרשות. בין השיקולים הצריכים לבוא בחשבון יש מקום מרכזי לשאלת הזיקה בין מבקש ההארכה של הדרכון לבין מדינת ישראל, הקשרים בעבר ועתים גם כוונותיו לעתיד לבוא.

בענייננו, הרשות האריכה למערער את תוקף דרכונו הישראלי בשנה על-מנת לאפשר לו ליצור זיקה כנדרש לארץ והוא לא ניצל זאת.

בעניינו של המערער רב הנסתר על הנגלה. המערער שיצא את הארץ, לפי דבריו, לפני כ-20 שנים, בדרך שלא הובררה עד תום, לא ביקר בה מאז ולו פעם אחת וגם הנסיבות האחרות עליהן הוא סומך אינן מצביעות על פגם בפסק דינו של בית-המשפט המחוזי. זיקתו של המערער לישראל, כפי שהוא מציג אותה, היא טכנית באופייה ואינה מצביעה על קשר של ממש לארץ.

הערעור נדחה.

המערער ישלם למשיבים שכר טירחת עורך-דין בסך 10,000 ש"ח.