עע"מ 6969/11 יעקב בן גורי נ. חברת דואר ישראל

לפניי בקשה למתן סעד זמני בערעור, שימנע מן המשיבה 4 להפעיל סוכנות דואר, כפועל יוצא מזכייתה במכרז שפרסמו המשיבים.

1.

בחודש נובמבר 2010, לאחר שהמבקש זכה במכרז, נחתם בינו לבין המשיבה 1 (להלן: חברת הדואר ) חוזה להפעלת סוכנות דואר בעיר באר שבע. מדובר בחוזה לשנה, המוארך אוטומטית, וניתן לביטול על-ידי כל אחד מהצדדים בהתראה של 60 יום מראש. מספר חודשים לאחר חתימת החוזה, נישא המבקש לבתה של מנהלת מחלקת סניפים וסוכנויות במרחב דרום של חברת הדואר, האחראית מתוקף תפקידה, גם על סוכנות המבקש. ביום 12.4.2011, פנה מנהל מרחב דרום בחברת הדואר (להלן: מנהל המרחב ) למנהל תחום ענייני עובדים,

בבקשה לאישור הוועדה להעסקת קרובי משפחה (להלן: הוועדה ). מנהל המרחב הבהיר בבקשה כי חמותו של המבקש אינה מטפלת ולא תטפל בכל עניין הקשור למבקש, שכן על כל הקשור לסוכנות שלו מופקדת גב' טלי קפלן. ביום 30.5.2011, התקיים דיון בוועדה בעניינו של המבקש. הוועדה החליטה לזמן את מנהל המרחב לדיון נוסף, כדי לקבל ממנו הסברים נוספים. מנהל המרחב לא התייצב לדיון הנוסף שהתקיים ביום 16.6.2011, ומסר ליו"ר הוועדה כי הוא השתכנע כי קיים חשש לניגוד עניינים גם אם גב' קפלן – ולא חמותו – תהיה אחראית על עניינו,

ועל-כן כל החלטה שתקבל הוועדה תהיה מקובלת עליו. הוועדה החליטה כי קיים חשש לניגוד עניינים בין העסקתו של המבקש לבין תפקידה של חמותו, וכתוצאה – כי לא ניתן להמשיך להעסיקו. ביום 11.7.2011, שלח מנהל המרחב מכתב למבקש, שבו הודיע לו על החלטת הוועדה ובישר לו כי מועד סיום העסקתו יהיה ביום 22.9.2011. בפגישה שנערכה לבקשת המבקש, עם מנהל המרחב וגב' קפלן, ניסה המבקש לבחון את האפשרויות להשיג על החלטת הוועדה ולחלופין – לדחות את מועד סיום העסקתו. מנהל המרחב אמר לו כי הוא יעביר הלאה את בקשתו לדחיית מועד סיום ההעסקה, אך הבהיר למבקש כי הסיכויים לביטול ההחלטה אינם גבוהים. ביום 28.7.2011, פרסמה חברת הדואר מכרז להפעלת סוכנות דואר בבאר-שבע, במקום סוכנות המבקש. המועד להגשת הצעות נקבע ליום 14.8.2011. בפגישה נוספת שהתקיימה ביום 30.8.2011, ובה נכחו המבקש ומנהל המרחב, אמר האחרון כי על אף מאמציו לסייע למבקש, הוועדה לא הסכימה לדחות את מועד סיום העסקתו. טענתו של המבקש כי הוא נמצא בהליכי גירושין, לא סייעה לו.

2.

ביום 6.9.2011 עתר המבקש לבית המשפט לעניינים מינהליים בבאר שבע, בבקשה לבטל את המכרז החדש שפורסם להפעלת סוכנות דואר. כמו-כן, עתר המבקש לבטל את החלטת הוועדה מיום 11.7.2011, שכן לטענתו היא התקבלה ללא מתן זכות שימוע, ולהורות על המשך העסקתו בהתאם להסכם שנכרת בחודש נובמבר 2010. בין לבין, בחרה ועדת המכרזים של חברת הדואר את המשיבה 4 לזוכה במכרז החדש. עתירה זו נדחתה בפסק-דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים (כב' השופטת ר' אבידע ), שקבע כי גם אם הופרה זכות השימוע של המבקש – שכן הוועדה לא זימנה אותו להשמיע את דברו עובר לקבלת ההחלטה – הרי שבנסיבות העניין, לא היה בכך כדי לשנות את התוצאה הסופית. בית המשפט נסמך על תצהירו של יו"ר הוועדה, שפירט את הטעמים שהביאו לקבלת ההחלטה, ובעיקרם – ניגוד העניינים הנובע מהתפקיד הבכיר של חמות המבקש במחוז דרום של חברת הדואר. בית המשפט השתכנע כי לא ניתן היה להגיע לפתרון אשר לא יהיה בו ניגוד עניינים. טענת שיהוי שהועלתה על-ידי חברת הדואר – נוכח פרק הזמן שחלף ממועד פרסום המכרז עד להגשת העתירה – לא הוכרעה על-ידי בית המשפט, שכן נקבע כי דין העתירה להידחות לגופה.

3.

המבקש מערער על פסק-דין זה, ובצד זאת, הוא מבקש להותיר את המצב הקיים על כנו – כלומר, המשך הפעלת סוכנות הדואר על-ידו – עד להכרעה בערעור. לדברי המבקש, סיכויי הערעור להתקבל הם גבוהים. המבקש מצביע על הפרת זכות השימוע, שעליה עמד בית המשפט קמא, וטוען כי לא ניתן לה משקל מספיק. כמו-כן, נטען כי החלטת הוועדה לא הייתה מנומקת, ובית המשפט נסמך על תצהיר שהוגש בדיעבד מפי יו"ר הוועדה. עוד הוא מצביע על כך שהוועדה לא בחנה חלופות נוספות, כדוגמת הקצאת סוכנות דואר חלופית עבור המבקש, כאמצעי לפתרון בעיית ניגוד העניינים. המבקש מוסיף ומעלה טענות שונות נגד החלטת הוועדה, לרבות טענה בדבר שיקולים זרים בקבלת ההחלטה בעניינו. אשר לשיקולי מאזן הנוחות, נטען כי הנזק שייגרם למבקש אם תיסגר סוכנות הדואר הוא רב, וגם אם יצליח המבקש בערעור שהגיש – לא יוכל לשוב ולהפעיל את נקודת הדואר, שכן זו תימסר להפעלה על-ידי המשיבה 4.

4.

חברת הדואר מתנגדת לבקשה. לשיטתה, די בשיקולי מאזן הנוחות כדי להטות את הכף לטובת דחיית הבקשה. לדבריה, החוזה שנחתם בין הצדדים להפעלת הסוכנות הוא בן שנה בלבד. אשר על כן, מתן סעד זמני יעניק למבקש – שעתירתו נדחתה – את מלוא הסעד העיקרי שנתבקש בעתירה, מעבר למה שסוכם בין הצדדים בחוזה מלכתחילה. כמו-כן, טוענת חברת הדואר כי הותרת המצב הקיים על כנו תנציח מצב לא חוקי, על רקע ניגוד העניינים שנקבע בהחלטת הוועדה ואושר בפסק-דינו של בית המשפט קמא. מנגד, למבקש לא ייגרם כל נזק בלתי הפיך, שכן מדובר בחוזה למתן שירותים שניתן להפקיעו בכל עת. בנסיבות העניין, פקע החוזה בהודעת מוקדמת של 60 ימים כמוסכם, ולכל היותר, יוכל המבקש לתבוע פיצוי כספי, במקרה שיתברר כי הביטול נעשה שלא כדין. לדברי חברת הדואר, גם סיכויי הערעור אינם גבוהים, ודין הבקשה להידחות גם מטעם זה. חברת הדואר סומכת את ידיה על פסק-דינו של בית המשפט קמא וחוזרת על הטעמים שעמדו בבסיס ההחלטה להפסיק את העסקתו של המשיב. המשיבה 4 מתנגדת אף היא לבקשה, שכן המשך הפעלת הסוכנות על-ידי המבקש מעכב את מימוש זכייתה במכרז, ומסב לה נזקים כלכליים.

דיון והכרעה

5.

השיקולים במתן סעד זמני בערעור על פסק דין בעתירה מינהלית ידועים ומוכרים. ככלל, הגשת הערעור לא תעכב את ביצוע פסק הדין נושא הערעור. על העותר למתן סעד זמני, כאמור, להראות כי סיכויי הערעור שהוגש להתקבל – טובים, וכי מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובתו. בין שיקולים אלה קיימים יחסי גומלין, במובן זה שככל שסיכויי הערעור הינם גבוהים, כך ניתן יהיה למעט בשיקולי מאזן הנוחות, ולהיפך (ראו: עע"ם 3003/10 מר טלקום נ' עיריית רמת השרון (לא פורסם, 24.5.2010); עע"ם 6138/10 ראז חקלאות אחזקות ופיתוח בע"מ נ' וייס (לא פורסם, 22.9.2010)).

6.

לטעמי די בשיקולי מאזן הנוחות כדי להביא לדחיית הבקשה שלפניי, מבלי שאידרש לנקוט עמדה ביחס לסיכויי הערעור. משמעות מתן הסעד הזמני הוא הנצחת המצב הקיים, שבו המבקש ממשיך להפעיל את סוכנות הדואר לאחר שהחוזה עימו בוטל בהתראה של 60 ימים מראש, ואף מעבר למועד המקורי שעליו הוסכם בחוזה בין הצדדים. במקרים כגון אלה, נטיית בית המשפט תהיה שלא לכפות את המשך ההתקשרות בין צדדים לחוזה שהיחסים ביניהם עלו על שרטון, בדרך של מתן סעד זמני (השוו בעניין דומה: רע"א 2479/06 ארגון סוכני הדואר נ' חברת דואר ישראל בע"מ פסקה 11 (לא פורסם, 9.7.2007)). יש לזכור כי המכרז שבו מדובר הוא חוזה לאספקת שירותים, שבו, ככל שיתקבל ערעורו של המבקש, ניתן יהיה "להפקיע" את הזכייה מידי מי שיזכה במכרז ולפצות את המבקש בגין הנזקים שנגרמו לו, ככל שיוכיח את זכאותו לכך (ראו עע"ם 1672/09 מודיעין אזרחי בע"מ נ' השמירה בע"מ , פסקה 8 (לא פורסם, 31.3.2009); עע"ם 8162/07 חברת הארכיברים בע"מ נ' מדינת ישראל - משרד האוצר , פסקה 4 (לא פורסם, 4.11.2007) ).

הבקשה נדחית אפוא, הוצאות הליך זה יילקחו בחשבון במסגרת ההליך העיקרי. הסעד הארעי שניתן בהחלטתי מיום 27.9.2011 – מבוטל.