פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
עע"מ
7208/19
לפני:
כבוד הרשם רון גולדשטיין
המערערת:
המרכז החדש בע"מ
נ ג ד
המשיבים:
1. עיריית רמת השרון
2. בעלי הקרקע בגוש 6619 חלקה 7
בקשת המשיבה 1 מיום
8.6.2020 להוצאת מוצגים מתיק מוצגי המערערת ולמחיקת טענות מסיכומיה; תשובת
המערערת מיום 28.6.2020
החלטה
1.
לפניי בקשת המשיבה 1 להוצאת מוצגים ב' ו-ג' מתיק המוצגים של המערערת ולמחיקת ההתייחסות למוצגים אלה מסיכומי המערערת. המשיבים 2 מסכימים לבקשה והמערערת מצדה סבורה כי דין הבקשה להידחות.
2.
נקודת המוצא לבחינת הבקשה היא כי בעל דין רשאי לצרף לתיק המוצגים מטעמו בערעור מסמכים המיועדים להוכיח עניין שבעובדה רק אם אלה התקבלו כדין כראיה בערכאה הדיונית או מקום בו התירה ערכאת הערעור בהחלטה מפורשת לצרף ראיות חדשות בשלב הערעור (ראו: תקנה 437(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984; ב"ש 153/86 צביח נ' מדינת ישראל , פ"ד מ(2) 345 (1986)). לעומת זאת, מקום בו מבקש בעל דין להציג בפני ערכאת הערעור מסמך מסוים המיועד להניח יסוד לטענה נורמטיבית (להבדיל מהוכחת עניין עובדתי) הרי שאין מדובר ב"ראייה" אלא ב"אסמכתה משפטית" ועל הגשת מסמך מסוג זה לא יחולו הכללים הנוגעים להגשת ראיות נוספות (ראו למשל ע"א 3664/16 פרברי נ' אסולין
(3.5.2017)).
3.
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים באתי לכלל מסקנה כי המערערת אכן לא הייתה רשאית לצרף את מוצגים "ב" ו-"ג" לתיק המוצגים מטעמה.
במוצג "ב" צירפה המערערת מסמכים שונים הנוגעים לתשלום היטלים מכוח דרישת תשלום שהוציאה לה המשיבה 1 בשנת 2017. אין מחלוקת כי מסמכים אלה לא הוצגו בפני הערכאה הדיונית ועוד אין מחלוקת כי העתירה המינהלית מושא העתירה לא תקפה במישרין חיובים אלה. על רקע זה נדרשת המערערת לקבל היתר לצורך הצגת המסמכים בשלב הערעור. לא נעלמה מעיניי העובדה שבית המשפט קמא התייחס מפורשות לעצם התשלום של ההיטלים בשנת 2017 (למשל בסעיף 8 לפסק-הדין) ואולם עוד אין מחלוקת כי המסמכים הנוגעים לחיובים שהוטלו על המערערת בשנת 2017 והתשלום בגינם לא הוצגו בפני בית המשפט לענינים מינהליים. על רקע זה אני סבור כי אף שהמערערת רשאית הייתה להתייחס לקביעותיו של בית המשפט קמא בנוגע לחיובים בשנת 2017 הרי שהמערערת עדיין לא יכולה הייתה לצרף על דעת עצמה מסמכים שלא הוצגו בפני הערכאה הדיונית מבלי לקבל היתר מערכאת הערעור בהתאם לכללים המקובלים.
במסגרת מוצג "ג" צירפה המערערת תקנון של תכנית בניין עיר מוצעת שהופקדה בשנת 2018 ( וטרם אושרה ). המערערת טוענת כי היא הייתה רשאית לצרף לתיק מוצגיה את תכנית המתאר האמורה שכן זו מהווה "חיקוק" ועל כן מדובר ב-"אסמכתה משפטית" אשר ניתן להציג בפני ערכאת הערעור ללא קבלת היתר. דין הטענה להידחות שהרי כבר נפסק במקרים דומים כי תכנית מתאר היא "יציר כלאיים" המכילה עניינים של חוק ושל עובדה ועל כן ולנוכח אופיה – "על בעל דין המבקש להסתמך על תוכנה של תכנית בנין ערים בערכאה הדיונית, מוטלת החובה להגישה בפניה", וכי כפועל יוצא לא ניתן להגיש תכנית כאמור בערכאת הערעור מבלי שהתבקשה וניתנה רשות לכך (ראו, עע"מ 3512/06 הרשקו נ' עירית אשדוד
(1.2.2007); עע"מ 7926/06 אדרי-אל ישראל בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה גליל עליון , פיסקה 4 (14.2.2007); ע"א 1334/16 הדרי אשקלון אגודה שיתופית חקלאית בע"מ נ' ש.ש. אשקלון יזמות ופיתוח בע"מ , פיסקה 2 (31.12.2017)). ברי כי הדברים יפים מקל וחומר ביחס לתכנית מתאר שטרם אושרה .
סיכומו של דבר הוא שהמערערת לא הייתה רשאית לצרף את מוצגים ב' וג' לתיק המוצגים מטעמה .
4.
אשר להתייחסות למוצגים אלה בסיכומי המערערת. הכלל הוא שמערער אינו רשאי לכלול בכתבי טענותיו התייחסות לראיה חדשה אשר לא הוגשה לערכאה הדיונית וזאת להבדיל מראיה שהערכאה הדיונית ראתה וקבעה כי אינה קבילה (ראו, בש"א 2998/20 טכנולוגיות סטארוויז בע"מ נ' אלביט מערכות יבשה ותקשוב בע"מ , פיסקה 8 (17.6.2020)). בכל הנוגע להתייחסות לתכנית המתאר המוצעת שצורפה כמוצג ג' הרי שמוצג זה נופל בבירור בגדר הקטגוריה הראשונה ועל כן המערערת לא הייתה רשאית להתייחס אליו בסיכומיה. בכל הנוגע להתייחסות למסמכים שצורפו כמוצג ב', גם כאן מדובר במסמכים שלא הוגשו לבית המשפט קמא ועל כן לא ניתן להתייחס אליהם במישרין במסגרת הסיכומים. עם זאת, בשים לב לכך שבית המשפט קמא התייחס בפסק-דינו לעצם החיוב והתשלום (מבלי להידרש למסמכים עצמם) הרי שאין מניעה שהמערערת תתייחס לקביעותיו של בית המשפט קמא בהקשר זה ולקביעות אלה בלבד, מבלי להתייחס לתוכן מוצג ג' עצמו (ראו והשוו, עע"מ 7565/16 עמותת קהילת יעקב ראשון לציון נ' עיריית ראשון לציון , פסקה 3(א) (20.11.2017)).
5.
המזכירות תוציא אפוא מתיק המוצגים של המערערת את מוצגים "ב" ו-"ג". המערערת תגיש עד ליום 20.7.2020 סיכומים עיקריים בהתאם למפורט בפיסקה 4 להחלטה זו. סיכומי תשובה מטעמה יוגשו עד ליום 15.8.2020. למען הסר ספק אציין כי אין בהחלטתי זו כדי למנוע מהמערערת להגיש בקשה נפרדת וסדורה להוספת ראיה בערעור, וככל שתוגש בקשה כאמור היא תידון בהתאם לכללים המקובלים (מבלי להביע דעה לגופו של עניין).
המערערת תישא בהוצאות המשיבה בסך של 1,000 ש"ח.
ניתנה
היום, כ' בתמוז התש"ף (12.7.2020).
רון גולדשטיין, שופט
ר ש ם