עע"מ 7295/07 איינשטיין צור ייבוא ייצוא וסחר בינלאומי בע"מ נ. מדינת ישראל

1.

בקשה לסעד זמני בגדרו של ערעור המבקשת על פסק הדין של בית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים. בפסק הדין נדחתה עתירתה כנגד החלטת משרד הבריאות להתיר למשיבה 2 את העיון במסמכים שונים שהוגשו למשרד הבריאות על ידי העותרת בגידרה של בקשתה לרישיון יבוא למשחות שיניים המיוצרות על ידי המשיבה 2.

המערערת הגישה ערעור לבית משפט זה כנגד פסק הדין, ובמקביל בקשה זו לסעד הזמני עד להכרעה בערעור. לטענתה, סיכויי הערעור שהגישה טובים, ואם לא תיענה בקשתה יאבד הערעור את כל משמעותו, שכן יהפוך הוא לאקדמי בלבד מאחר ופסק הדין קמא ותוצאתו יהיו מעשה עשוי וגמור.

2.

דין הבקשה להתקבל. ככלל, אין בהגשת ערעור כשלעצמה כדי לעכב ביצוע פסק הדין של הערכאה הדיונית או להתלות את תוקפו. אולם, החריג המרכזי לכלל זה יהיה באותם המקרים בהם אם יזכה המערער בערעורו לאחר שפסק הדין קמא בוצע, לא ניתן יהיה להשיב המצב לקדמותו ולתקן המעוות.

פסק הדין דנן עניינו בסעד של זכות העיון בארבעה מסמכים. היה ופסק הדין יבוצע ובסופו של דבר תזכה המערערת בערעורה – לא ניתן יהיה כמובן להשיב את מצב הדברים לתיקונו ולסדרו. כמו כן, עיון בפסק הדין קמא ובהודעת הערעור על נימוקיה, מעלה כי אין המדובר על פני הדברים בערעור סרק וחסר סיכויי הצלחה בעליל.

וגם זאת – טיב הסעדים נשוא פסק הדין שבערעור הינו כזה שלא יהיה במתן הסעד הזמני המבוקש משום גרימת נזק שאינו בר תיקון.

לאור זאת, החלטתי להעתר לבקשה ולהורות כסעד זמני בערעור על התליית תוקפה של החלטת המשיבה 1 נשוא פסק הדין שבערעור, וזאת עד להכרעה בערעור לגופו.