עע"מ 7296-22 עע"מ 7296-22

(נימוקים)

1.בפני בקשה לעיכוב ביצוע של פסק הדין שנתן בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים ביום 10.8.2022 (עת"ם 47089-12-21, השופט ר' אמיר). כבר בפתח הדברים יצוין כי לנוכח סד הזמנים הרלוונטי שנוצר במקרה דנן, ולאחר שנתתי דעתי למכלול טענות הצדדים, ביום 10.11.2022 הוריתי על קבלת הבקשה בחלקה כמפורט להלן, ללא נימוקים. כעת, אפרט את הנימוקים שעמדו ביסוד ההחלטה.

2.ביום 21.12.2021 הגישה המשיבה 1, עמותה הפועלת בתחום של אכיפת כללי המינהל התקין (להלן: העמותה), עתירה מינהלית לבית המשפט המחוזי. העתירה כוונה, בעיקרו של דבר, לביטול התקשרויותיה של המבקשת, מועצה אזורית חוף השרון (להלן: המועצה האזורית) עם המשיבות 3-2, שנסבו על מתן שירותים הנדסיים ושירותי ייעוץ. בעיקרו של דבר, בעתירה נטען כי ההתקשרויות האמורות נעשו ללא הליך מכרז כנדרש.

3.בתמצית יצוין כי בית המשפט המחוזי קיבל את העתירה, בקבעו כי ההתקשרויות נעשו שלא כדין. בהגיעו למסקנה האמורה קבע בית המשפט המחוזי כי ההתקשרויות לא עמדו בתנאים שנקבעו בחוזר מנכ"ל משרד הפנים 8/2016 בכל הנוגע להתקשרות שפטורה מחובת המכרז לפי סעיף 3(8) לתוספת השנייה לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי"ח-1958 (להלן בהתאמה: התוספת השנייה ו-הצו), דהיינו התקשרות שעניינה ביצוע עבודה מקצועית הדורשת ידע ומומחיות מיוחדים או יחסי אמון מיוחדים.

4.בהיבט המעשי ציין בית המשפט המחוזי כי החוזה עם המשיבה 2 עתיד להסתיים ביום 11.12.2022, וכי תקופת ההארכה הנוכחית של החוזה עם המשיבה 3 עתידה להסתיים ביום 11.11.2022. בהתחשב בכך, בית המשפט המחוזי הורה על סיום ההתקשרויות במועדים אלו וקבע כי אין להאריכן מעבר לכך. בית המשפט המחוזי הבהיר כי מדובר בתוצאה מידתית, המאפשרת למועצה האזורית ולמשיבות 3-2 להיערך לסיום ההתקשרות, ואף לצאת במכרזים חדשים.

5.הערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי הוגש רק ביום 2.11.2022, ולצדו הוגשה בקשה לעיכוב ביצועו – היא הבקשה שבפני. בבקשה חוזרת המועצה האזורית על עיקרי הטענות הכלולות בערעור וטוענת כי בית המשפט המחוזי שגה בקבלו את העתירה. באופן ספציפי, נטען כי לא נפל כל פגם בעריכת התקשרויות האמורות מבלי לקיים הליך מכרזי. בהקשר זה מודגש כי עסקינן בהתקשרויות מורכבות המצריכות מומחיות ויחסי אמון מיוחדים, וכי הן נעשו בהתאם לנוהל משרד הפנים ועל יסוד חוות דעת משפטיות. כן נטען כי מדובר בשתי התקשרויות בלבד מתוך עשרות אחרות שבוצעו בדרך של מכרז.

6.באשר לשיקולים הנוגעים לעיכוב ביצוע, המועצה האזורית טוענת כי אם לא יעוכב פסק הדין היא תיאלץ לסיים את ההתקשרויות ולצאת במכרזים, באופן שיהפוך את הערעור לתיאורטי וייתר את ההכרעה השיפוטית בו. עוד מודגש כי השירותים הניתנים על-ידי המשיבות 3-2 מצויים בעיצומם, וכי הפסקתם בטווח הקרוב עלולה להסב נזק רב, הן למועצה האזורית והן למשיבות עצמן. לעומת זאת, כך נטען, לעמותה, כעותר ציבורי, לא ייגרם כל נזק אם יעוכב פסק הדין. המועצה האזורית מטעימה עוד כי מדובר בשירותים שהספקתם החלה כבר לפני מספר שנים. על כן, לשיטתה של המועצה האזורית מאזן הנוחות נוטה לטובתה. לנוכח האמור, ובשים לב לסיכויי הערעור ולמורכבות הסוגיה, נטען כי יש מקום לקבל את הבקשה לעיכוב ביצוע.

7.ביום 3.11.2022, בהתאם להחלטה שניתנה, הבהירה המועצה האזורית כי בהתאם למסמכי ההתקשרות שלה עם משיבות 3-2, לולא ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי היא הייתה רשאית להאריך את החוזה עם המשיבה 2 לתקופה של עד שנתיים נוספות, ואת החוזה עם המשיבה 3 לתקופה של עד שנה נוספת. כן הובהר כי החוזים אינם כוללים תקופות מינימום, כך שניתן להאריך את ההתקשרויות גם לפרק זמן קצר יותר.

8.ביום 8.11.2022 הוגשה תגובת העמותה, ובה נטען, בתמצית, כי אין הצדקה להורות על עיכוב ביצועו של פסק דינו של בית המשפט המחוזי. לגופם של דברים, נטען כי סיכויי הערעור נמוכים, בהתחשב בכך שלא עלה בידי המועצה האזורית לסתור את טענותיה העיקריות של העמותה – לפיהן לא מתקיימות במקרה דנן נסיבות ייחודיות, מומחיות או יחסי אמון מיוחדים המצדיקים פנייה למסלול של פטור ממכרז לפי סעיף 3(8) לתוספת השנייה לצו. עוד נטען כי הבקשה לעיכוב ביצוע הוגשה בשיהוי ניכר – כשלושה חודשים לאחר מתן פסק הדין – הגם שניתן היה להגישה ללא קשר למועד הגשת הערעור. על רקע זה, ובשים לב לכך שהמועצה האזורית בחרה שלא להיערך ליישום פסק הדין חרף תקופת ההתארגנות שניתנה לה, נטען כי אין יסוד לטענה שמאזן הנוחות נוטה לטובתה.

9.כאמור, בהחלטתי מיום 10.11.2022 הוריתי על קבלת הבקשה לעיכוב ביצוע באופן חלקי. זאת, במובן שהמועצה האזורית תוכל להאריך בשלב זה את ההתקשרויות מושא ההליך דנן עם המשיבות 3-2 עד ליום 31.1.2023. כמו כן, קבעתי כי המועצה האזורית תוכל להגיש בקשה מתאימה להארכת התקופה האמורה, בהתאם למועד שייקבע לשמיעת הערעור לגופו. כעת אפרט את הנימוקים למסקנה זו.

10.כידוע, נקודת המוצא לענייננו היא כי אין בהגשת ערעור על פסק דין שניתן בעתירה מינהלית כדי לעכב את ביצועו (ראו: תקנה 42 לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000). על מנת לסטות מכלל זה, על צד המבקש סעד זמני להראות כי סיכויי ערעורו להתקבל טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, כאשר תנאים אלה מקיימים ביניהם יחס של "מקבילית כוחות". כן נקבע כי במסגרת בחינת מאזן הנוחות על בית המשפט להידרש אף לשיקול של פגיעה באינטרס הציבורי (ראו: עע"ם 5326/21 אבירם נ' עיריית תל אביב, פסקה 13 (15.8.2021); עע"ם 5408/21 עודה נ' משרד האוצר הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, פסקה 12 (30.8.2021)).

11.לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים, כאמור, הגעתי לכלל מסקנה כי יש מקום לקבל את הבקשה לעיכוב ביצוע באופן חלקי. בנסיבות העניין, ואף מבלי לקבוע מסמרות באשר לסיכויי הערעור, התרשמתי כי מאזן הנוחות נוטה – גם אם לא באופן מובהק – לטובת המועצה האזורית, בשים לב להכבדה שצפויה להיגרם לה כתוצאה מביצוע מידי של פסק הדין, מבלי לתת מענה לעבודות שיש צורך להמשיכן. לצד זאת, ומבלי לגרוע מהאמור, מצאתי להסתייג מטענת המועצה האזורית לפיה לא ייגרם לעמותה כל נזק מעיכוב ביצועו של פסק הדין. טענה זו אין לקבל כפשוטה. כפי שנקבע זה מכבר, במסגרת מאזן הנוחות יש לבחון גם פגיעה באינטרס הציבורי – שהעמותה, כעותרת ציבורית, מבקשת לייצג. על רקע קביעותיו של בית המשפט המחוזי בכל הנוגע להתנהלותה של המועצה האזורית במסגרת ההתקשרויות דנן – אשר ייבחנו לגופן במסגרת הערעור – מובן כי עיכוב הביצוע הוא בעל השלכה פוטנציאלית על האינטרסים הציבוריים המצויים ביסודם של דיני המכרזים. על כן, ובהתחשב בכך שלא עניינה של המועצה האזורית לבדה עומד על הכף, אלא גם עניינם של התושבים שאותם היא מייצגת, מצאתי שהכף נוטה לעבר היענות לעיכוב הביצוע, וזאת ביחס לתקופה מוגבלת.

12.אשר על כן, הבקשה לעיכוב ביצוע מתקבלת בחלקה כמפורט בהחלטתי מיום 10.11.2022 ובפסקה 9 לעיל. כאמור, בשלב זה המועצה האזורית תוכל להאריך את ההתקשרויות עם משיבות 3-2 עד ליום 31.1.2023. בהמשך לכך פתוחה בפניה הדלת להגיש בקשה מתאימה להארכה נוספת של תקופת ההתקשרות, ככל שיהיה בכך צורך, בהתאם למועד שייקבע לשמיעת הערעור.