עע"מ 7526/10 "אלהודא לחינוך תרבות והשכלה השתלמות וגני ילדים בע" נ. מועצה

המערערת הגישה לבית המשפט לעניינים מנהליים עתירה בעניין חיובה בתשלומי ארנונה. המזכירה הראשית העמידה את סכום העירבון על סך של 25,000 ₪. במסגרת זו הוגשה הבקשה שלפניי – לפטור מהפקדת העירבון או להפחתתו.

המשיבה סבורה כי במקרה זה היה על המערערת להגיש ערעור לכבוד הנשיאה על ההחלטה בעניין העירבון. טענה זו יש לדחות. כאמור, ההחלטה בעניין גובה העירבון נתקבלה על-ידי המזכירה הראשית (ראו תקנה 430 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984), ומשכך בדין הובאה בקשת-הפטור להכרעתי.

מכאן – לגוף הבקשה. המבקשת מציגה בבקשה את השגותיה על החלטת בית המשפט קמא, בעוד שלעניין המצב הכלכלי היא מתייחסת בתצהיר – זאת באופן כללי למדי וללא תשתית עובדתית מלאה. הבקשה נתמכת באסמכתאות מעטות – דפי חשבון בנק המעידים על יתרות חובה (אך גם על הפקדות של סכומים לא מבוטלים). בכך לא סגי. במקרה זה גם לא ניתן פירוט מלא לעניין האפשרות לגייס את סכום העירבון מ"הסביבה הקרובה" של המערערת, כגון ממנהלה מר סעיד, אשר חתום על התצהיר ומציין כי הביע נכונות לשלם סכום מסוים מתוך חוב-הארנונה. זאת ועוד, לדברי המשיבה, המערערת טרם שילמה את ההוצאות שהושתו עליה בבית המשפט קמא. לבסוף אציין, לעניין סיכוי ההליך, כי בהחלטתו של כבוד השופט מלצר בעניין הבקשה לעיכוב ביצוע עמד הוא על "מכשולים לא פשוטים" הניצבים בדרכה של המערערת, "הן לגוף הדברים, הן לנוכח כשליה הדיוניים, שעליהם עמד בית המשפט קמא בפסק-דינו".

לאור האמור, אין בידי לפטור את המערערת מהפקדת עירבון. עם זאת, לאור הטענות שהועלו בבקשה, ובשים לב למהות ההליך, למספר המשיבים ולגובה ההוצאות שהוטלו בבית המשפט קמא, ראיתי לנכון להפחית את סכום העירבון ל- 15,000 ₪. סכום זה יופקד תוך 21 ימים מעת המצאת החלטה זו, שאם לא כן יירשם ההליך לדחייה ללא הודעה נוספת.