עע"מ 7664/20 המועצה הארצית לתכנון ובנייה- הוועדה למתחמי רעש מטו נ. ה.ה. מ

1.

ברקע – עתירה מינהלית שהגישה משיבה 1, שעניינה סירוב של מערערת 1 – הוועדה למתחמי רעש מטוסים של המועצה הארצית לתכנון ובניה (להלן: הוועדה ) – לאשר תכנית מתאר. התכנית לא אושרה מן הטעם שנכלל בה בניין גבוה, שלשיטת הוועדה אינו עומד בדרישות בטיחות הטיסה הנובעות מקרבת השטח לשדה התעופה בן גוריון. בית המשפט לעניינים מינהליים דחה את טענות משיבה 1 ביחס לקביעה זו, אך יחד עם זאת קיבל את העתירה באופן חלקי, במובן זה שהורה על השבת הדיון בתכנית לוועדה, כדי שתנחה את רשות התעופה האזרחית להתייחס לאפשרות של אישור תכנית שבה גובה הבניין נמוך יותר. המערערות הגישו ערעור על הכרעה זו, ולצידו הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע.

2.

במישור של מאזן הנוחות המערערות טוענות כי ההכרעה היא בעלת השלכות כלכליות של ממש מבחינת המדינה, שכן הוראת בית המשפט מחייבת את הוועדה לחרוג מתפקידה ולבצע סקרים וניתוחים שונים ויקרים מאוד. זאת בניגוד למצב הרגיל, שבו הוועדה בוחנת חומרים ונתונים שמוגשים בידי גורמים אחרים, שמעוניינים לגרום לאישורה של תכנית מתאר. בד בבד, נטען כי למשיבה 1 לא ייגרם נזק מעיכוב הביצוע, שכן בית המשפט דחה את טענותיה ביחס לתכנית הקונקרטית שהגישה, וכלל לא ברור האם בנסיבות אלה תגיש תכנית מתוקנת ורווחית פחות, ומכל מקום לא הוצגה תכנית כזו בשלב הנוכחי. משיבה 1 לא הכחישה בתגובתה את טענות המדינה ביחס לעלויות הכרוכות בביצוע פסק הדין, אלא טענה כי ביצוע הפעולות אלה – על העלויות הכרוכות בהן – הוא חלק מתפקידה של הרשות על פי הדין. ברם, על כך בדיוק חולקים הצדדים בהליך זה, ולכן טענות המדינה ביחס למאזן הנוחות נותרות בעינן, ביחס למצב שבו הערעור יתקבל. משיבה 1 אף הוסיפה כי אם יעוכב הביצוע והערעור יידחה ייפגע האינטרס הציבורי בקידום הפרוייקט בכללותו; ואולם כפי שטענה המדינה – בשלב הזה לא אושרה תכנית המתאר, והעתירה המינהלית נדחתה בהקשר זה. לפיכך אין לפנינו תכנית קונקרטית שאישורה מעוכב. כללו של דבר, עולה כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המערערות.

הצדדים טענו אף ביחס לסיכויי ההליך. די אם נאמר כי טענות המדינה הן ברובד העקרוני, והן ראויות, לכל הפחות, לליבון מעמיק. בנסיבות אלה אין בכוחם של סיכויי ההליך לשנות את התוצאה שאליה מובילים שיקולי מאזן הנוחות. זאת, כמובן, מבלי להביע כל עמדה לגוף הטענות, לכאן או לכאן.

3.

הבקשה מתקבלת. פסק הדין מושא הערעור יעוכב עד למתן החלטה בערעור. בנסיבות העניין וזהות הצדדים אין צו להוצאות או הוראות נוספות.