עע"מ 7709/20 פלוני נ. מדינת ישראל

1.

בקשה למתן סעד זמני, שבגדרה התבקשתי להורות על הארכת תוקף רישיון הישיבה הארעי שניתן למערערת 4, ולאסור נקיטת הליכי אכיפה נגד המערער 8, עד 45 ימים לאחר מתן פסק דין בערעור.

2.

הערעור הוגש על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים, בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים (עת"מ 63214-07-19; פסק דין מיום 18.8.2020; השופט א' רון ). המערערים הם בני משפחה, שקיבלו מעמד ארעי בישראל משך שנים ארוכות, בגין סיוע שהגיש אבי המשפחה לגורמי הביטחון. חלק מהמערערים, בהם המערערת 4, עתרו לשדרוג מעמדם הארעי למעמד של קבע; יתר המערערים, בתוכם המערער 8, שמהם נשלל המעמד הארעי, עתרו להורות על המשך שהותם בישראל, לכל הפחות במעמד ארעי. הבקשה לשדרוג המעמד – נדחתה; הבקשה להחזרת המעמד – אמנם לא התקבלה, אך נקבע כי על המשיבים ליתן החלטה חדשה לגבי מערערים אלו, לאחר שייערך להם שימוע כדין. כמו כן נקבע, כי אם יוחלט על שלילת המעמד, לא יֵעשה כן, אלא לאחר קבלת חוות דעת המעידה כי מערערים אלו לא יימצאו בסכנת חיים, לאחר שיוחזרו לאיו"ש.

3.

בעקבות פסק הדין, הוגשו לבית המשפט המחוזי שתי בקשות הבהרה. אחת – מטעם המערערים; אחרת – מטעם המשיבים. במסגרת הבקשה הראשונה, התבקש בית המשפט להבהיר מהו המעמד שבו יחזיקו המערערים 3-2 ו-9-7 עד תום המועד שבו יתברר מעמדם. ביום 20.8.2020, קבע בית המשפט המחוזי, כי "החלטת המשיב נשוא העתירה ניתנה ביום 31.5.20. רק ביחס לעותרים שבהחלטה שניתנה בעניינם נדרשתי להתערב אבהיר, שארעית, ועד למתן החלטה חדשה בעניינם, יוחזר להם המעמד בו החזיקו ערב מתן אותה החלטה. זאת, עד למתן ההחלטה הנוספת בעניינם, ומאותו שלב יהיה מעמדם על פי מה שהוחלט, ובכפוף, להחלטות אחרות ומאוחרות יותר, ככל שתינתנה" . אם כן, ביחס למערערים שמהם נשלל המעמד, קבע בית המשפט המחוזי, בבירור, כי יוחזר להם המעמד שבו החזיקו עובר להחלטת המשיב 1. על אף זאת, מאחר שבידי המערערים 8-7 לא היתה באותה עת, בפועל, אשרת שהייה בישראל, ביקשו המשיבים הבהרה נוספת מבית המשפט המחוזי, בזו הלשון: "במסגרת ההליך דנן, ניתן לגבי העותרים 7-8 צו ביניים לפיו לא יינקטו הליכי אכיפה נגדם עד למתן החלטת שר הפנים, שניתנה כאמור ביום 31.5.20. במצב דברים זה, נראה שכוונת החלטתו של בית המשפט הנכבד היא, שכשם שערב מתן ההחלטה מיום 31.5.20 לא אחזו העותרים 8-7 ברישיון אולם היה צו ביניים לפיו לא יינקטו הליכי אכיפה נגדם, גם עד למתן החלטה חדשה בעניינם לא ניתן יהיה לאכוף הליכי אכיפה נגדם" (ההדגשה במקור – נ' ס'). ביחס לבקשה זו, קבע בית המשפט המחוזי כך: "אכן. כפי שפירטה המדינה בסעיף 5: מעמדם ערב מתן החלטת 21/5 (צ"ל 31/5 – נ' ס'), ייוותר על כנו (או יושב) עד למתן החלטה חדשה. הרי, גם על פי החלטתי, אין כל הצדקה ליותר מכך. וזו בדיוק גם ההבהרה שניתנה קודם לבקשת ב"כ העותרים" . הנה כי כן, כפי שקבע בית המשפט המחוזי, אין לנקוט הליכי אכיפה נגד כלל המערערים שנשלל מעמדם, בהם המערערים 8-7.

4.

על אף דברים נכוחים אלו, מבקשים המערערים כי נורה עתה למשיבים, שלא לנקוט הליכי אכיפה נגד המערער 8. לא ידעתי על מה ולמה ראו המערערים להגיש בקשה זו, שהרי מבוקשם ניתן להם זה מכבר, בהחלטות בית המשפט המחוזי. אדגיש, כדי למנוע ספק אפשרי, כי גם לאחר שתתקבל החלטה עדכנית בעניינו של המערער 8, וככל שבגדרה תידחה בקשתו, יהא עליו למצות את המסלול המינהלי המקובל, ולא לפנות בבקשות נוספות במסגרת ההליך דנא, שעניינו ערעור על פסק דין שניתן לגבי החלטות קודמות, שבאותו שלב לא תהיינה אקטואליות עוד.

5.

כזכור, גם המערערת 4 ביקשה סעד זמני, בדמות הארכת תוקף רישיונה הארעי בישראל. לטענתה, אמנם הוחלט להוסיף וליתן לה מעמד ארעי בישראל, אך זאת בכפוף להשלמת מסמכים המעידים על כך שמרכז חייה אכן בישראל. לאחר שלא עלה בידיה להשלים את הגשת המסמכים שנתבקשו ממנה במועד, לדבריה – בשל מגפת הקורונה, הודיעה רשות האוכלוסין וההגירה כי בקשתה נדחית, וכי עליה לפנות בבקשה חדשה, בצירוף כלל המסמכים הנדרשים. נוכח זאת, סבורה המערערת 4 כי יש להורות על מתן סעד זמני, כאמור ברישא. דא עקא, החלטת רשות האוכלוסין וההגירה לדחות את הבקשה, אינה אלא החלטה חדשה, שלגביה יש למצות את המסלול המינהלי, ולהגיש ערר פנימי, כנדרש על-פי נהלי הרשות. אכן, המשיבים עדכנו בתגובתם, כי ביום 17.11.2020, יום אחד בלבד לאחר הגשת הבקשה שלפנַי, הגישה המערערת 4 גם ערר פנימי, שבימים אלו נבחן וטרם הוכרע. אם כן, בעת הגשת הבקשה, ההליך המינהלי טרם מוצה; גם עתה עדיין לא הוכרע; ומכל מקום, בדומה לאשר אמרנו ביחס למערער 8, מדובר בהחלטה עדכנית, שאינה זו העומדת ביסוד פסק הדין מושא הערעור. על כן, גם לאחר שתוכרע, לכאן או לכאן, לא יהא מקום לשוב ולפנות בעניינה בגדרו של הליך זה. במידת הצורך, יהא לה למערערת 4 יומה, בגדרי ההליך האחר, שיתייחס במישרין להחלטה העדכנית. נוכח האמור, גם הבקשה המתייחסת למערערת זו – דינה להידחות.

6.

אשר על כן, הבקשה לסעד זמני נדחית בזאת, בהתייחס לשני המערערים הנ"ל.

המערערים ישלמו למשיבים הוצאות בסך של 1,000 ₪.