עע"מ 7718/18 בוני התיכון הנדסה אזרחית ותשתיות בע"מ נ. עיריית כפר סבא

1.

י.ח. דמרי בניה ופיתוח בע"מ (להלן: המבקשת ) עותרת לצירופה כמשיבה להליך שבכותרת.

2.

בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, נשוא הערעור שבכותרת, נקבע כי מרכז מסחרי שבנתה המערערת בכפר סבא (להלן: המרכז המסחרי ) נכלל בהגדרת המונח "קניון" לפי צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), התשע"ג-2013 (להלן: צו רישוי ועסקים ) .

3.

המבקשת, עותרת כאמור להצטרף כמשיבה להליך וזאת משום שרכשה מהמערערת את זכויות המרכז המסחרי. המבקשת מדגישה כי היא מעוניינת להצטרף לטענות המערערת בייצוג משותף (ולא להגיש טיעון נפרד). המשיבות מתנגדות לבקשה. לטענתן הליכי המכר של המרכז המסחרי החלו עוד טרם נפתחו ההליכים בבית המשפט המחוזי, ולכן המבקשת הייתה צריכה לעתור לצירופה כצד עוד בבית המשפט המחוזי.

4.

כידוע, בפסיקה נקבע מבחן משולש לצירופו של צד להליך לפי תקנה 425 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 ולפיו יש לבחון האם בעל הדין המבקש את הצירוף או מי שצירופו מבוקש עלולים להיפגע ישירות מתוצאת ההכרעה בערעור אם אותו בעל דין לא יצורף להליך; האם ראוי שההכרעה תכבול במעשה בית-דין את מי שצירופו מבוקש; והאם שיקולים של יעילות וסדר דיוני תומכים בצירופו להליך. הנטל להוכחת תנאים אלו מוטל על מבקש הצירוף (ראו: בש"א 3973/91 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' קרנית – קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים , פ"ד מה(5) 457, 464 (1991)). כמו כן, מקום בו בעל דין לא ראה לנכון להצטרף להליך בערכאה הדיונית, על אף שידע אודותיו, נדרש הוא להסביר את אופן התנהלותו שעה שהוא עותר לצרפו כמשיב לראשונה בשלב הערעור (ראו למשל: עע"מ 1413/16 רוזנבערג נ' רשם העמותות , פיסקה 6 (26.6.2016), וההפניות שם).

5.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה לה וביתר החומרים שהונחו לפני הגעתי לכלל דעה כי יש להורות על צירופה של המבקשת כמשיבה להליך.

בין הצדדים אין מחלוקת של ממש כי שני התנאים הראשונים עליהם עמדתי לעיל מתקיימים בענייננו – ההכרעה בערעור עשויה לפגוע בזכויותיה של המבקשת, אשר מחזיקה בזכויות במגרש המסחרי, וראוי כי היא תכבול את אותה במעשה בי-דין. המחלוקת בין הצדדים, אם כן, נעוצה בהתקיימותו של התנאי השלישי שעניינו בשיקולים של יעילות דיונית.

בהתחשב בכך שהבקשה הוגשה בשלב מקדמי של ההליך, טרם הגשת הסיכומים, ובכך שהמבקשת עותרת לצירופה על דרך של הצטרפות לטענות המערערת בייצוג משותף, אני סבורה שהמשיבים לא הצביעו על קושי דיוני המצדיק שלא לצרף את המבקשת כמשיבה להליך בשלב זה.

6.

אציין כי טענת המבקשת – אשר נתמכה בתצהיר – לפיה היא לא ביקשה להצטרף כצד להליך בבית המשפט המחוזי, בשל כך שהליכי המכר לא הושלמו עת התקיימו הליכים אלה, מקובלת עלי. יחד עם זאת, לחובת המבקשת שוקלת העובדה כי הבקשה שבכותרת הוגשה מספר חודשים לאחר הגשת הודעת הערעור (הבקשה הוגשה ביום 10.4.2019 בעוד הערעור הוגש ביום 29.10.2018) וזאת מבלי שניתן לכך הסבר המניח את הדעת. עניין זה יילקח בחשבון בפסיקת הוצאות הבקשה.

7.

לקראת סיום אציין כי עיון בתיק מעלה כי הצדדים לא הגישו את סיכומיהם למרות שלא ניתנה להם הארכת מועד. אשר על כן, ובהתחשב במועד הדיון, אני מורה כדלקמן:

המבקשת תצורף כמשיבה להליך ותכונה מעתה: המשיבה 4 .

המערערת והמשיבה 4 יגישו את סיכומיהן – במסמך אחד – עד ליום 29.10.2019; המשיבות יגישו סיכומים עד ליום 13.11.2017; סיכומי תשובה מטעם המערערת יוגשו עד ליום 20.11.2019.

יתר הוראות צו הסיכומים יוותרו על כנן.

בנסיבות העניין, ובהתחשב גם במועד הגשת הבקשה, המשיבות תישאנה בהוצאות המבקשת בסך של 700 ש"ח בלבד.

החלטתי זו תתויק גם בתיקי השופטים.

המזכירות תמציא החלטתי זו לצדדים לאלתר ותוודא הגעתה גם באמצעות הטלפון.