עע"מ 7846/12 מוחמד חלילה ואח' נ. הועדה המחוזית לתכנון ובניה

לפניי בקשה לפטור מהפקדת עירבון או לחלופין - להפחתתו. הבקשה הוגשה במסגרת ערעור על פסק-דין של בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים. בפסק הדין נדחתה עתירתם של המערערים להורות על "הקפאת" ההליכים הפליליים שננקטו נגדם בשל עבירות בנייה, ולהימנע מביצוע צווי הריסה לבתיהם. המשיבים 1-2 הגישו תגובה שבה הם מתנגדים למתן הפטור.

דין הבקשה לפטור מעירבון להידחות.

תנאי היסוד למתן הפטור המבוקש הוא הוכחת חוסר יכולת כלכלית. "המבקש פטור מהפקדת עירבון" – כך נפסק – "צריך לפרוש בפני בית המשפט תשתית עובדתית מלאה ביותר ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי ויכולתו לגייס את סכום העירבון" (דברי כבוד השופט ס' ג'ובראן ב בש"א 4807/11

מזרחי נ' פקיד שומה פתח-תקוה (טרם פורסם, 29.6.2011)). המערערים לא עמדו בנטל זה; הבקשה המונחת לפניי לוקה בחסר, וכמעט שאינה נתמכת באסמכתאות. כך למשל, לא צורפו לבקשה תדפיסי חשבון בנק, פירוט הוצאות וחשבונות שוטפים, וכן אישורים על הכנסות ולחילופין על היעדר הכנסות (יצוין כי הוגשו תלושי שכר של מערער אחד בלבד). כמו כן, הבקשה אינה מפרטת כיצד ממומן ייצוגם המשפטי של המערערים, וגם הטענה בדבר חוסר יכולת להסתייע בסביבה הקרובה אינה נשענת על פירוט ותיעוד כלשהם (ראו בש"א 6411/11 שני נ' עו"ד חבר, נאמן לנכסי החייב

(טרם פורסם, 3.10.2011); בש"א 9998/09

ונדר נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ (טרם פורסם, 17.12.2009)). בהקשר אחרון זה אציין כי לדברי המערערים הם שילמו את האגרה בעזרת קרוביהם.

נוכח האמור לעיל, לא מצאתי לנכון לפטור את המערערים באופן מלא מהפקדת עירבון. יצוין כי סכום העירבון שנקבע (50,000 ₪) תואם את ההוצאות שנפסקו בבית המשפט קמא, אך עם זאת, בשים לב למעמדם של הצדדים, לנטען בבקשה ולכלל הנסיבות, ראיתי לנכון להפחית מהעירבון שנקבע ולהעמידו על סך של 30,000 ₪. העירבון יופקד תוך 21 ימים מיום המצאת החלטה זו שאם לא כן יירשם ההליך לדחייה ללא הודעה נוספת.