עע"מ 798/13 NWORA CHIMAOBI OKPARA נ. משרד הפנים

השופט ע' פוגלמן:

ערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב-יפו (כב' השופטת נ' אחיטוב ) שעניינו דחייתה על הסף של בקשת המקלט שהגיש המערער.

1.

המערער הוא אזרח ניגריה, יליד 1974. בחודש אפריל 2010 נכנס לישראל שלא כדין דרך מצרים. ביום 26.5.2010 הגיע המערער למשרדי יחידת המסתננים בלוד שם נערך לו ריאיון (להלן: הריאיון הראשון ). במהלך ריאיון זה, טען המערער כי הוא מבקש עזרה מישראל נוכח סכסוך בכפר הולדתו. ביום 11.6.2012 נערך למבקש ריאיון במשרדי היחידה לבחינת בקשות מקלט (יחידת ה- RSD ) בתל אביב (להלן: הריאיון השני ). בריאיון זה טען המבקש כי הוא עזב את ניגריה בעקבות שיחת טלפון שקיבל מבן דודו, אשר ייעץ לו לעזוב את ניגריה עקב סכסוך קרקעות שהתגלע בין כפר הולדתו לבין הכפר השכן. בתום הריאיון השני, הועבר עניינו של המערער לראש צוות RSD

שהחליט לדחות את בקשת המקלט על הסף, לפי סעיפים 3(ג) ו-4 לנוהל הטיפול במבקשי מקלט מדיני בישראל (להלן: הנוהל ). זאת, לאחר שנקבע כי הבקשה מבוססת על מניעים כלכליים, וטענות המערער אינן באות בגדרי העילות המנויות באמנה הבינלאומית בדבר מעמדם של פליטים משנת 1951 (להלן: אמנת הפליטים).

2.

להחלטה זו כוונה עתירה מינהלית שהגיש המערער לבית המשפט קמא. בעתירה נטען כי ההחלטה לדחות על הסף התקבלה שלא כדין. לדברי המערער, הריאיון השני היה "ריאיון מקיף" כהגדרתו בסעיף 5 לנוהל, שלאחריו ראש צוות RSD אינו מוסמך לדחות על הסף את הבקשה, אלא רק להעבירה לבחינת הוועדה המייעצת לענייני פליטים לשר הפנים (לפי סעיפים 6 או 7 לנוהל). בית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב-יפו (כב' השופטת נ' אחיטוב ) דחה את העתירה. בית המשפט בחן את פרוטוקולי הראיונות שנערכו למערער, ומצא כי הריאיון הראשון היה "ריאיון "רישום וזיהוי" (לפי סעיף 2 לנוהל) והריאיון השני היה "ריאיון בסיסי" (לפי סעיף 3 לנוהל). לפיכך, נמצא כי החלטת ראש צוות ה- RSD לדחות את בקשת המקלט על הסף בהתאם לסעיף 4 לנוהל, התקבלה בסמכות.

3.

מכאן הערעור שלפנינו. המערער שב וטוען כי הריאיון השני הוא "ריאיון מקיף" כהגדרתו בסעיף 5 לנוהל, ומכאן שהחלטת ראש צוות RSD

לדחות על הסף את בקשתו – חרגה מהסמכות שניתנה לו לפי הנוהל. נטען כי הריאיון הראשון הוא בבחינת "ריאיון בסיסי", שבו עמד המבקש על עיקרי טענותיו, ואילו הריאיון השני היה ריאיון מעמיק שכלל תשאול מקיף ביחס לטענות המבקש. המערער טוען כי עקב החלטת ראש צוות ה- RSD , לא הועברה בקשת המקלט שלו לבחינת הוועדה המייעצת, וגם לא עומדת לו זכות להגיש בקשה לעיון מחדש לפי סעיף 9 לנוהל.

4.

המשיב סומך את ידיו על פסק דינו של בית המשפט קמא, וטוען כי מדובר בערעור עובדתי באופיו שאינו מקים עילה להתערבות ערכאת הערעור. עוד נטען כי החלטת ראש צוות RSD לדחות את בקשת המקלט של המערער על הסף היא מבוססת וראויה, מכיוון שהמערער לא ביסס טענת רדיפה לפי אחת מהעילות המנויות באמנת הפליטים, וממילא לא נטען כי נשקפת סכנה לחייו בארץ הולדתו.

5.

לאחר שמיעת טענות הצדדים בדיון שהתקיים לפנינו, לא מצאנו עילה להתערב בפסק דינו של בית המשפט קמא. בית המשפט לעניינים מינהליים מצא כי הריאיון השני שנערך למערער היה "ריאיון בסיסי" ולא "ריאיון מקיף" כהגדרתו בנוהל. הריאיון הראשון שנערך למערער היה המפגש הראשון שלו עם נציגי רשות האוכלוסין וההגירה במשרדי יחידת המסתננים בתל אביב, ולכן סביר לסווגו בתור "ריאיון תשאול וזיהוי". הריאיון השני שנערך לו היה למעשה הריאיון הראשון שנסב על בקשת המקלט שלו, ונערך על-ידי מראיינת מיחידת ה- RSD . בנסיבות אלה, על רקע מכלול טעמיו המפורטים של בית המשפט לעניינים מינהליים, לא מצאתי להתערב בקביעה כי מדובר ב"ריאיון בסיסי" כהגדרתו בסעיף 3 לנוהל. לפיכך, לא נפל במקרה דנן פגם דיוני בטיפול בבקשת המערער, ודין הערעור להידחות.

6.

בצד האמור, ראיתי להעיר במבט צופה פני עתיד, כי מן הראוי שעובדי המשיב יקפידו להסביר למבקשי המקלט מהו המתווה המלא לטיפול בבקשות המקלט כפי שנקבע בנוהל, וכן מהו השלב הנוכחי שבו נמצא הטיפול בבקשתם. בנוסף, ראוי כי נתונים אלו יופיעו בפרוטוקולי הראיונות. כל זאת, כדי לאפשר למבקשי המקלט ולבאי-כוחם למצות את ההליכים העומדים לרשותם, בהתאם להוראות הנוהל.

7.

בשולי הדברים, יצוין כי המערער לא העלה כל טענה הנוגעת לסבירות ההחלטה המינהלית או לתמיכה בבקשת המקלט שהגיש, אלא התמקד במישור הדיוני שעליו עמדנו. משנדחו טענותיו במישור זה – נדחה הערעור.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.