עע"מ 8013/15 עמית גורמן נ. גרינברג פלג- ג. אדרכילות ובינוי

לאחר ששמענו את טיעוני המערער 1 ואת תשובת עו"ד סיגל, ולאחר ששבנו ועיינו בפסק דינו של בית המשפט קמא, השתכנענו כי יש לדחות את הערעור. הטעמים לדחיית הערעור רבים הם, ודי אם נציין כי המערערים בחרו שלא לתמוך את עתירתם לערכאה הדיונית בתצהיר כדרישת תקנה 5 לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000 (להלן: התקנות ).

בנוסף, העתירה שהוגשה נוסחה באופן בלתי ברור – ובפרט בכל הכרוך בסעדים שנתבקשו במסגרתה – ועל אף הערות בית המשפט קמא, בחרו המערערים שלא לתקן את עתירתם (והדברים מפורטים בפסקאות 13-11 לפסק הדין מושא הערעור). יתר על כן, עתירתם של המערערים לקתה בשיהוי אובייקטיבי וסובייקטיבי שהוא, כשלעצמו, הצדיק דחייתה.

המערערים ידעו על מימוש ההיתר מצד שכניהם עוד בחודש אוקטובר 2011, אך לא פעלו כנגד מתן ההיתר בדרך של הגשת התנגדות ו/או ערר.

גם לאחר שהמערערים קיבלו את התוכנית, לקראת סוף חודש נובמבר 2014, הם לא מיהרו והגישו את העתירה אלא המתינו עד ליום 2.7.2015. בכך התעלמו המערערים מהוראת תקנה 3(ב) לתקנות, הקובעת כי עתירה בעניינים כגון דא תוגש בלא שיהוי ולא יאוחר מ-45 ימים מיום פרסום ההחלטה או מהמועד שהעותרים קיבלו הודעה עליה לפי המוקדם.

יצויין, כי השכנים – משפחת אנגל – מימשו את ההיתר והקימו את רמפת הנכים עוד בחודש נובמבר 2011, ולמעשה, כפי שהוסבר גם על ידי בא כוח הועדה המקומית, ההיתר מושא הערעור כבר פקע. יצויין, כי בא כוח המשיבה 3 הוסיף והבהיר כי אין בהיתר אשר הונפק למשפחת אנגל כדי להוות בסיס לביצוע עבודות בניין כלשהן מעבר לאותה רמפה שנבנתה.

יצויין, כי המערערים החליטו לעמוד על ערעורם על אף שהפגמים דנן הוסברו להם גם על ידינו.

הערעור נדחה איפוא.

המערערים ישאו בהוצאות המשיבים 1 ו-3 בסך של 5,000 ₪ לכל אחד מן המשיבים הנ"ל. סכום ההוצאות יועבר למשיבים הנ"ל מתוך סכום הפיקדון שאותו הפקידו המערערים בקופת בית משפט זה.