החלטה3 עמודיםנכלל בחיפוש

עע"מ 8013/15 עמית גורמן נ. גרינברג פלג- ג. אדרכילות ובינוי

ניתן ביום

בקצרה

משפט מנהלי · צירוף בעל דין לערעור על דחיית עתירה מנהליתבקשה לצירוף משיב לערעור על פסק דין של בית המשפט לעניינים מנהליים

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה בקשה לצירוף משיב לערעור על פסק דין של בית המשפט לעניינים מנהליים שדחה עתירה על הסף. נקבע כי הבקשה לקונית ואין בה פירוט הטעמים לצירוף, וכי צירוף בשלב זה עלול להוות התגברות על קביעות הערכאה הקודמת בדבר אי צירוף בעלי דין ושיהוי. עם זאת נותר שיקול דעת להרכב הדן בהליך להורות על צירוף.

העובדות

המערערים עתרו לחייב את המשיבים להגיש תכנית לגרמושקה מתוקנת ולהקים רמפה לנכה. בית המשפט לעניינים מנהליים דחה את העתירה על הסף בשל אי צירוף בעלי דין ושיהוי. המערערים ביקשו לצרף את מר אנג'ל כמשיב לערעור, והמשיבה 3 התנגדה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להיעתר לבקשה לצירוף מר גדעון אנג'ל כמשיב לערעור לאחר שהעתירה נדחתה על הסף בשל אי צירוף בעלי דין ושיהוי?

הלכות

  1. 1

    צירוף בעל דין בשלב הערעור אינו מתיישב עם קביעות הערכאה הדיונית בדבר אי צירוף בעלי דין ושיהוי, ובקשה לקונית ללא פירוט הטעמים אינה מצדיקה צירוף.

    ״הבקשה אותה הגישו המערערים לקונית ואין בה פירוט הולם של הטעמים המצדיקים להורות על צירופו של מר אנג'ל כצד לערעור.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    צירוף בעל דין בשלב זה עלול להוות התגברות על קביעות הערכאה הקודמת, ומצריך הכרעה בטענות הערעוריות שהועלו.

    ״צירופו של מר אנג'ל בשלב דיוני זה נועד למעשה להתגבר על קביעות אלה של הערכאה קמא, ובכך יש קושי״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • ערעור
  • שיהוי
  • מבחן המשולש
  • גרמושקה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בירושלים

עע"מ

8013/15 - ב'

לפני:

כבוד הרשמת ליאת בנמלך

המערערים:

1.

עמית גורמן

2. אדוה גורמן

נ ג ד

המשיבים:

1.

גרינברג פלג- ג. אדרכילות ובינוי

2. טאנוס אמיר- טאנוס מהנדסים

3. הוועדה לבניין ערים קריות

4. מינהל מקרקעי ישראל חיפה

בקשה לצירוף צד

החלטה

1.הערעור שבכותרת מופנה כלפי פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים בחיפה אשר דחה על הסף עתירה אותה הגישו המערערים לחייב את המשיבים להגיש "גרמושקה מתוקנת 'רמפה מוצעת לנכה'".

בבקשה שבפניי עותרים המבקשים לצירוף מר גדעון אנג'ל כמשיב. הבקשה אשר הוגשה לקונית, אך עיון בפסק הדין מלמד כי מר אנג'ל הנ"ל ואשתו ז"ל הגישו את הבקשה להיתר בניית רמפה מוצעת לנכה, וכי המערערים עתרו לצירופם גם בבית המשפט קמא, לאחר הגשת העתירה.

בית המשפט קמא קבע כי בקשה זו תבחן לאחר שתוגש בקשה ערוכה כדין לתיקון העתירה והמערערים יבהירו את העילה העומדת להם נגד בעלי הדין שצירופם התבקש (החלטה מיום 16.7.2015). בפסק הדין נקבע כי המערערים לא עשו כן, ואילו המשיבה 3 עתרה לדחיה ולחלופין למחיקה של העתירה על הסף. כאמור בפסק הדין נעתר בית המשפט לבקשה (אליה הצטרף המשיב 4). בפסק הדין קבע בית המשפט קמא כי משהמערערים לא כללו בעתירה "את המשיבים הנדרשים להליך [משפחת אנג'ל], ומשלא פעלו כדין לתיקון עתירתם ... הרי שלא ניתן לדון בעתירה במתכונתה ולא היה מנוס מלהורות על מחיקתה". כן קיבל בית המשפט את טענות המשיבים 3 ו-4 בדבר שיהוי אובייקטיבי וסובייקטיבי בו לוקה העתירה, ומשכך הורה על דחייתה.

2.כעת כאמור שבים המערערים ומבקשים לצרף את מר אנג'ל כמשיב להליך.

המשיבה 3 מתנגדת לבקשה, והיא הדגישה בתגובתה כי היה על המערערים לצרף את מר אנג'ל כבר בבית המשפט קמא וכי אין בידם לרפא את הפגם בדיעבד. יתר המשיבים אינם מתנגדים למבוקש (המשיב 4 הותיר את ההכרעה בבקשה לשיקול דעת בית המשפט, והמשיב 2 לא הגיש תגובה מטעמו).

לאחר שעיינתי בכל החומר שבפניי ושקלתי בדבר הגעתי לכלל מסקנה כי בשלב זה ובהתחשב ב"מבחן המשולש" שנקבע בפסיקה לעניין צירוף בעלי דין (ראו ע"א 7863/12 ניו אימג' השקעות (ישראל) בע"מ ואח' נ' בנק לאומי לישראל בע"מ , פסקה 4 (4.8.2013)), אין מקום להיעתר למבוקש.

ראשית, הבקשה אותה הגישו המערערים לקונית ואין בה פירוט הולם של הטעמים המצדיקים להורות על צירופו של מר אנג'ל כצד לערעור. למשל לא הובהר מדוע מר אנג'ל לא צורף לכתחילה להליך בערכאה הדיונית.

שנית, כפי שצוין לעיל שאלת הצירוף של משפחת אנג'ל התעוררה בערכאה קמא לאחר הגשת העתירה. הבקשה לצירוף לא הוכרעה לגופה שכן בית המשפט קמא קבע כי טרם שיידרש לבקשה זו על המערערים להגיש בקשה ערוכה כדין לתיקון העתירה ולהבהיר איזו עילה עומדת להם נגד משפחת אנג'ל. כאמור, בפסק הדין נקבע כי היות והמערערים לא עשו כן דין העתירה להמחק, בין היתר מחמת אי צירוף בעלי דין נדרשים, וכן נדחתה את העתירה מחמת שיהוי. היות ואחד הטעמים שהובילו את בית המשפט למסקנה כי יש להורות על סילוק העתירה על הסף הוא אי צירוף בעלי דין רלבנטיים והעדר פעולה כדין לתיקון העתירה בעניין זה, צודקת המשיבה 3 בטענתה כי צירופו של מר אנג'ל בשלב דיוני זה נועד למעשה "להתגבר" על קביעות אלה של הערכאה קמא, ובכך יש קושי (ראו והשוו ע"א 7757/12 דואר נ' רידר , פסקה 6 (6.2.2014)). כן נראה כי קבלת הבקשה בשלב זה מצריכה הכרעה בטענות ערעוריות שהעלו המערערים בעניין (ראו פסקה ו(4) להודעת הערעור).

שלישית, בכל מקרה על המערערים לעבור תחילה את המשוכה בדמות קביעתו של בית המשפט קמא לפיה הגישו את עתירתם בשיהוי, ואם טענותיהם בעניין זה לא יתקבלו כלל לא תהיה תוחלת בצירוף צדדים נוספים, תוך הרחבת יריעת המריבה.

מטעמים אלו איני סבורה כי בשלב דיוני זה יש להיעתר לבקשה. עם זאת יובהר כי אין באמור לגרוע משיקול דעת הרכב השופטים אשר ידון בהליך להורות על צירופו של מר אנג'ל כצד להליך, הכל לפי שיקול דעתו.

בכפוף לאמור, הבקשה נדחית.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

ההחלטה תתויק בתיקי השופטים.

ניתנה היום, ז' בסיון

התשע"ו (13.6.2016).

ליאת

בנמלך

ר

ש מ ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (2 תיקים)

הלכות

  1. 1צירוף בעל דין בשלב הערעור אינו מתיישב עם קביעות הערכאה הדיונית בדבר אי צירוף בעלי דין ושיהוי, ובקשה לקונית ללא פירוט הטעמים אינה מצדיקה צירוף.
  2. 2צירוף בעל דין בשלב זה עלול להוות התגברות על קביעות הערכאה הקודמת, ומצריך הכרעה בטענות הערעוריות שהועלו.