עע"מ 8068/17 חברת מכלוף גבי בע"מ נ. אורן בוכניק

1.

רשות מקרקעי ישראל, היא המשיבה 20 בערעור (להלן: רמ"י ), פרסמה מכרז למכירת מקרקעין בנס ציונה המיועדים לבניית 16 יחידות דיור. למכרז הוגשו עשר הצעות, ביניהן הצעת המבקשת והצעת המשיבים 19-1 אשר התארגנו כקבוצת רכישה (להלן: המשיבים ). הצעת המשיבים הייתה הגבוהה ביותר, אולם היא נפסלה על ידי ועדת המכרזים, בשל פגם שנפל בערבות הבנקאית שצירפו להצעתם. טיבו של הפגם הוא אי-הלימה בין שם המשיב 1 כפי שהופיע במסמכי ההצעה (אורן בוכניק) לבין שמו כפי שהופיע בכתב הערבות (בוכניק ארן-נסים). זאת, באופן הסותר את הוראת סעיף 7.1.2 למכרז לפיה "שם החייב בערבות/ערבויות יהיה זהה לשם המציע. בהצעה משותפת, ניתן לצרף ערבות בנקאית בה מופיע שמו של אחד או יותר מיחידי המציע. [...] במידה ושם החייב בערבות הבנקאית לא יהיה זהה לשם המציע [...] תפסל ההצעה על הסף".

המערערת, שהצעתה הייתה השנייה בגובהה, הוכרזה כזוכה. המשיבים פנו לרמ"י בבקשה שתשנה את החלטתה, ומשזו סירבה, פנו בעתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים.

2.

בית משפט קמא מצא כי ניתן להתגבר על הפגם בערבות הבנקאית בהתבסס על סעיף 6.9.3 להוראות המכרז הקובע כי התחייבויות המציעים תהיינה ביחד ולחוד ובערבות הדדית, וכן על ההוראה שהובאה לעיל לפיה בכתב הערבות יופיע שם של אחד או יותר מהמציעים. מכך הסיק בית המשפט כי די בכך שהופיע לפחות שם אחד "כשר" בכתב הערבות כדי להכשיר את כתב הערבות כולו. כן הוסבר שהרציונלים העומדים ביסוד ההלכה המורה על פסילת ערבות שנפל בה פגם אינם חלים בענייננו. לפיכך, הכריז בית המשפט על הצעת המשיבים כהצעה הזוכה חלף הצעת המבקשת.

על כך נסב הערעור דכאן, ובצידו הבקשה שבפני, כי יעוכב ביצוע פסק הדין עד למתן הכרעה בערעור.

3.

בבקשה נטען כי מאחר שהמכרז דנן עניינו ברכישת מקרקעין לשם בנייה, הימנעות ממתן סעד זמני עלולה להביא למצב בלתי הפיך אשר ייתר את הערעור. עוד נטען כי לא עומדת למבקשת האפשרות התיאורטית לתבוע סעד כספי במקרה בו הערעור יתקבל, שכן משתמכה רמ"י בעמדה כי דין הצעת המשיבים להיפסל, אין בידי המבקשת לטעון כי רמ"י היא שגרמה למבקשת נזק. בהתייחסה לסיכוייה לזכות בערעור טענה המבקשת, בין היתר, כי שגה בית משפט קמא בפרשנות לשון המכרז; כי לפסק הדין השלכות רחבות היקף, ושליליות, על הדרישה לכתב ערבות תקין; כי פסק הדין עשוי להערים קשיים בעת חילוט הערבות; כי ההכרעה סותרת את ההלכות הנוקשות הנוגעות לפגמים בערבות בנקאית; וכי יש בפסק הדין כדי להעניק יתרון שאינו הוגן לקבוצת מציעים לעומת מציע בודד.

תגובת המשיבים התמקדה בנימוקי הערעור, תוך הסבר מדוע סיכויי הערעור קלושים. המשיבים לא התייחסו בתגובתם לחשש אפשרי כי יינזקו כתוצאה מעיכוב ביצוע פסק הדין, הגם שאני נכון להניח כי כל עיכוב במימוש זכייתם, כרוך בהוצאות נוספות (כפי שעולה מבקשתם להחשת הדיון).

רמ"י בתגובתה תמכה בבקשה, והביעה דעתה כי סיכויי הערעור ומאזן הנוחות מצדיקים את קבלת הבקשה לעיכוב ביצוע.

4.

דין הבקשה להתקבל.

השיקולים הנוגעים ל"מקבילית הכוחות" הנוהגת עת נבחנת בקשת עיכוב ביצוע – מוכרים הם. לא מצאתי להידרש לשאלת סיכויי הערעור, באשר הסוגיה של פגמים בערבות בנקאית היא סבוכה וההלכה הנוקשה אף נוטה לכאורה לצד המבקשת (ראו פסק הדין בעע"מ 5375/15

בטחון שרותים אבידר בע"מ נ' נתיבי ישראל

(11.8.2016) שם נותרתי במיעוט). מכל מקום, שיקולי "מאזן הנוחות" מצדיקים את קבלת הבקשה. המכרז הנדון הוא מכרז להקמת פרויקט, להבדיל ממכרז לאספקת שירותים, אשר עניינו בנכס מקרקעין שעליו אמורות להיבנות יחידות דיור, והלכה היא כי נטיית בית המשפט תהיה רבה יותר להיעתר לבקשת עיכוב ביצוע במכרז מסוג זה. זאת בשל החשש כי עשוי להיווצר מצב בו הערעור יתקבל אך יקשה על המערער להשיב את המצב לקדמותו (עע"מ 4031/17 אסום – חברה קבלנית לבנין בע"מ נ' אוניברסיטת בן גוריון

בנגב ,

בפסקה 5 (19.6.2017)).

בענייננו, המשיבים כלל לא התייחסו לנזקים אפשריים שעשויים להיגרם להם כתוצאה מעיכוב המכרז, וכן לא הסבירו מדוע אי-היעתרות לבקשת עיכוב הביצוע אינה צפויה לגרום למערערת נזק בלתי הפיך אם ערעורה יתקבל.

5.

אשר על כן, הבקשה מתקבלת ו ניתן בזה צו המעכב את פסק דינו של בית המשפט המחוזי, וזאת עד להכרעה בערעור.

להבטחת הנזקים העלולים להיגרם למשיבים כתוצאה מעיכוב האפשרות לממש את זכייתם במכרז, תפקיד המבקשת ערבות בנקאית או מזומן בסך 50,000 ₪. הסכום האמור יופקד עד ליום 10.12.2017 שאם לא כן, יפקע הצו.

נוכח התוצאה אליה הגעתי, אין צו להוצאות.

איני רואה אפשרות לקבוע הדיון בערעור תוך ימים ספורים כפי שנתבקש על ידי המשיבים, אך היומן מתבקש לקבוע הדיון בהקדם.