עע"מ 8085/10 גנאדי ג'נשוילי נ. מדינת ישראל משרד הפנים

1.

בית המשפט המחוזי דחה את בקשת המערערים ליתן מעמד בישראל למערערת 2 מכוח נישואיה למערער 1. בית המשפט קבע כי המערערת 2 הסתננה לישראל תוך הפרה של צו הרחקה נגדה העומד בתקפו עד סוף שנת 2013, בעוד היא מבקשת שהמשיב ישוב וישקול את עמדתו על יסוד הערר שהגישה. לגופו של ענין קבע בית המשפט "מסקנתו של המשיב כי לא הונחה תשתית מספקת להוכחת קשר נישואין כן, מעוגנת היטב בעובדות".

2.

המבקשים הגישו ערעור ועמו בקשה לצו ביניים. בבקשה נטען כי קביעת המשיב בדבר אי-כנות קשר הנישואין מתבססת על ראיונות נפרדים שנערכו למערער ולמערערת, ללא מתן זכות טיעון להבהרת הסתירות לכאורה בגרסאות שהציגו בדרך של עריכת ראיון משותף. ביום 3.11.2010 ניתן על ידי צו ארעי המונע את הרחקת המערערת 2 מן הארץ תוך השארתה במשמורת ונתבקשה תגובת המשיב. המשיב ביקש לדחות את הבקשה בטענה כי הרחקת המערערת 2 לא תיצור מצב בלתי הפיך, כיוון שככל שהערעור יתקבל תוכל המבקשת לחזור לישראל. בתשובה לתגובה טוענים המערערים כי הרחקת המערערת משמעותה פירוק התא המשפחתי וכי מאזן הנוחות מחייב כי הערעור ייבחן לגופו בעוד המערערת נמצאת בישראל יחד עם בן זוגה. בא כוח המערערים הדגיש אל נכון כי "הן מהותה של הודעת הערעור והן מהות הבקשה למתן צו ביניים, מתרכזים כולם, בסופו של דבר, במהות הקשר בין בני הזוג" (סעיף 27 לתשובה לתגובה) וכי בחינה מעמיקה של העובדות תלמד כי המערערת זכאית לקבלת " מעמד חוקי בישראל מכוח היותה בת זוגו של אזרח ישראלי " (סעיף 28 לתשובה לתגובה).

3.

דין הבקשה להידחות. בית המשפט המחוזי שוכנע כי מן הבחינה העובדתית, לא הונחה תשתית מספקת להוכחת קשר נישואין כן. קביעה זו מכריעה את הכף לטובת דחיית הבקשה. גם במישור מאזן הנוחות, מקובלת עלי עמדת המשיב כי נוכח סיכויי הערעור אין לייחס לשיקול זה משקל מכריע. אכן, "בפסיקת בית משפט זה נקבע לא אחת כי הנזק הנגרם כתוצאה מדחיית בקשה למתן סעד זמני בתקופת הערעור למניעת הליכי הרחקה מן הארץ אינו בלתי הפיך, שכן אם יזכה המערער בערעורו יוכל לשוב לארץ... כמו כן, ואף כי אין לכחד שישנו טעם בטענת המבקש בדבר הקושי המעשי שיהיה לו לשוב לארץ במידה ויזכה בערעור, בין היתר בשל העלויות הכרוכות בכך, הרי שנוכח העובדה שסיכויי הערעור אינם גבוהים אין לייחס לכך משקל מכריע בענייננו" (עע"מ 3692/08 קדאלי נ' משרד הפנים , פסקה 4 להחלטת השופטת חיות (לא פורסם, 14.5.2008)). דברים אלה יפים לענייננו. העובדה שהמערערת הסתננה ארצה כשתלוי ועומד נגדה צו הרחקה אף היא נימוק רב משקל שלא לאפשר לה להישאר בארץ עד להכרעה בערעור, ונוכח קביעות בית המשפט המחוזי.

4.

אשר על כן, הבקשה נדחית. ממילא מבוטל גם הצו הארעי שניתן במסגרת החלטתי מיום 3.11.2010. אין צו להוצאות.