עע"מ 8198/05 "תפארת בנות" עמותה רשומה נ. צביה כהן

1.מסכימים אנחנו עם בית המשפט המחוזי, כי החלטותיהם של הועדה המקומית לתכנון ובנייה ושל ועדת הערר (המשיבה 10) חורגות ממתחם הסבירות. לא ניתן להתעלם מן העובדות הבסיסיות: בית המגורים, בו מתגוררים חלק מן המשיבים בשתיים מתוך עשר הדירות שבו, הפך למעשה לבית המשמש מוסד לבנות, המופעל על ידי המערערת. שבע מן הדירות בבניין משמשות את המוסד ובהן מתגוררות קרוב למאה בנות. המוסד פעל בבניין בלא היתר במשך כחמש שנים, מאז שנת 1999. רק בשנת 2004 ניתן היתר לשימוש חורג. ההיתר ניתן לתקופה של שלוש שנים, עד סוף שנת 2007. כלומר, לשם הערכת סבירותה של ההחלטה להתיר שימוש חורג יש להתייחס לתקופה שמאז 1999. מדובר בתקופה ארוכה בה בעלי הדירות (חלק מן המשיבים) סובלים מפעילותו הנמשכת של המוסד. עוד יצוין, כי חלק מהתנאים שנקבעו על ידי ועדת הערר, למשל באשר למועד כיבוי האורות, אינם בני אכיפה. על רקע זה צדק בית המשפט בפסק דינו שביטל את ההיתר לשימוש חורג ועל כן הערעור נדחה.

2.יחד עם זאת, נראה לנו לנכון ליתן למערערת ארכה נוספת לשם מציאת מקום חלופי שישמש למטרותיה. לפיכך, יעוכב ביצועו של פסק דינו של בית המשפט המחוזי עד ליום 31.12.06. בהחלטה על עיכוב ביצוע שניתנה ביום 14.11.05 נקבעו הוראות שונות למקרה והערעור יידחה. אנו קובעים כי הסכום של 74,000 ש"ח שבו הותנה עיכוב הביצוע יועבר עתה למשיבים 1,2 ו-5,6. המערערת תישא בשכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ש"ח (בנוסף לסכום ההוצאות שנקבע כי יחול על פי התוצאות בהחלטה מיום 14.11.05).