עע"מ 8240/09 עקיל קיסי נ. שר הפנים

1.

לפניי בקשה לפטור מהפקדת ערבון שנקבע לסך 20,000 ₪. ההליך נסב על פסק דין של בית המשפט המחוזי בירושלים, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, אשר דחה את עתירת המערערים להורות למשיב לחזור בו מהחלטתו לבטל את מעמדם בישראל ולהכיר בהם כתושבי קבע בישראל. בבקשה שלפניי נטען כי המערערים דלי נכסים ומקורות הכנסותיהם בקושי מספקים את צורכי חייהם הבסיסיים. לדבריהם, הם עובדים בעבודות מזדמנות, נוכח ביטול מעמדם החוקי בישראל. מבקשת המערערים עולה, כי לשיטתם יש לבחון את יכולתם האישית בלבד להפקיד ערבון. לדבריהם, ניתן להקיש מתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז -2007, כי לשם בחינת בקשת הפטור מהפקדת ערבון יש לבחון יכולת אישית של מבקש הפטור ולא יכולת הסתייעות של המבקש בסביבתו הקרובה. המשיב מתנגד לבקשה.

2.

לאחר עיון בעמדות הצדדים ובחומר המצוי בתיק, באתי לכלל מסקנה כי אין הצדקה לפטור את המערערים מהפקדת ערבון. על בעל דין המבקש פטור מהפקדת ערבון מחמת עוניו מוטל הנטל לפרוש לפני בית המשפט תמונה מלאה ועדכנית בנוגע למצבו הכלכלי. המערערים לא עמדו בנטל הנדרש. בקשתם נתמכת בתצהירים לאקוניים של המערערים 2 ו-4 בלבד. זאת חרף העובדה שהמערערים הועמדו בעבר, במסגרת עע"ם 6377/06 (כב' הרשמת ש' ליבוביץ; מיום 29.11.2006), על כך שיש לפרט הכנסות, הוצאות, להציג אסמכתאות ולהבהיר האם ישנה אפשרות להסתייע בקרובים. פירוט זה לא הוצג בבקשה שלפניי. על מנת לקבל פטור מאגרה וערבון אין די באמירה הכללית כי המערערים מתפרנסים מעבודות מזדמנות. חסר בתשתית בולט במיוחד נוכח העובדה כי עלה בידי המערערים להעמיד לעצמם ייצוג משפטי. עם זאת, נוכח מצבם הכלכלי הנטען של המערערים, טיב ההליך ומעמדו המיוחד של המשיב יופחת הערבון לסך 5,000 ₪. הערבון יופקד תוך 14 יום מעת המצאת החלטה זו, ולא- יידחה ההליך ללא צורך במתן הודעה נוספת.

3.

ככל שעסקינן בערבון, אין בידי לקבל את הטענה כי יש לבחון את היכולת האישית בלבד. אכן על פי המצב המשפטי כיום, שעה שבית המשפט בוחן בקשה לפטור מאגרה הוא מתמקד ביכולתו האישית של המבקש, בניגוד לעבר, אז נדרש מבקש הפטור להראות כי עשה מאמצים לגייס כספים מקרוביו או מ"סביבתו הקרובה" (ראו, דר' שלמה לוין, פרוצדורה אזרחית – סדרי דין מיוחדים בבתי המשפט

16

(ירושלים, תשס"ג-2003)). אך לגבי ערבון, המבקש פטור מערבון נדרש גם היום להראות כי ניסה לגייס את הסכום הדרוש מקרובי משפחה ומידידים. שוני זה נעוץ בכך שבעוד פניה של האגרה לתכלית ציבורית כללית והיא נועדה להגן על אינטרס כלל-מערכתי, הערבון נועד להגן על אינטרס פרטני של בעל הדין שכנגד מפני חסרון כיס, טרדה, ואובדן זמן ומפני ניצול לרעה של זכות הגישה לערכאות (ראו: בש"א 1528/06 ורנר נ' כונס הנכסים

הרשמי (טרם פורסם, 17.10.2007)). מאחר שהפטור מערבון חושף את בעל הדין שכנגד לסיכון כי יתקשה לגבות הוצאות, לא יינתן פטור בטרם הראה המבקש כי מיצה את האפשרות להסתייע בקרובים ומכרים. משלא שכנעתי כי המערערים אינם יכולים להסתייע בקרוביהם, אין בידי לפטור אותם מהפקדת ערבון.