עע"מ 8289/12 פלוני נ. משרד הפנים

1.

בפניי בקשה לפטור מתשלום אגרה בערעור שבכותרת הנסוב על פסק-דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים (כב' השופטת נ' בן-אור) בו נדחתה עתירת המערער 1 ליתן לו מעמד קבע בישראל מכוח אבהותו על בנו הקטין, המערער 2.

בבקשה מציין המערער 1, נתין מצרי אשר הגיע לישראל לפני כ-18 שנים באשרת תייר, כי בעקבות תאונת דרכים בה נפגע לפני כחמש שנים פוטר ממקום עבודתו וצבר חובות כבדים. כן מדגיש המערער 1 כי כיוון שהוא שוהה בלתי חוקי בישראל אין באפשרותו לעבוד בעבודה מסודרת או להציג תלושי שכר; כי הוא מתקשה לשלם את שכר הדירה שלו; וכי עליו לשלם מזונות עבור בנו, המערער 2. המערערים מוסיפים כי ניתן להם פטור מתשלום אגרה בהליך שהתנהל בבית המשפט קמא.

2.

המשיב מצידו טוען כי האסמכתאות שצורפו לבקשה מתייחסות לשנים עברו וכי המערער לא הבהיר כיצד עולה בידו לשאת בעלויות ייצוגו המשפטי, אך עם זאת בנסיבות העניין השאיר את בקשת הפטור מתשלום אגרה לשיקול דעת בית המשפט. לעומת זאת, ובין היתר בהינתן סיכויי הערעור הנמוכים לטענתו, מתנגד המשיב למתן פטור מהפקדת עירבון.

3.

לאחר שעיינתי בנימוקי הבקשה ובצרופותיה ובשים לב להחלטת בית המשפט קמא בדבר פטור מתשלום אגרה (וראו הוראת תקנה 14(ד)(1) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007) ולעמדת המשיב אשר השאיר את הבקשה למתן פטור מתשלום אגרה לשיקול דעת בית המשפט, ניתן בזאת פטור מתשלום אגרה, כמבוקש.

אשר לסוגיית העירבון - המערערים לא עמדו בבקשתם על האפשרות העומדת להם להסתייע בסביבתם הקרובה לצורך גיוס כספי העירבון, וממילא לא הוכיחו טענה זו (ובדברי המערער 1 כי אין לו משפחה בישראל פרט לבנו, המערער 2, אין די בהקשר זה). כמו כן, בצדק ציין המשיב כי המערערים לא ציינו בבקשתם כיצד עולה בידם לשאת בעלויות ייצוגם המשפטי בבית המשפט קמא ובבית משפט זה, ולכך אוסיף, ובזהירות המתבקשת, כי לא שוכנעתי שסיכויי הערעור, כשלעצמם, מצדיקים לפטור את המערערים מהפקדת עירבון בהליך.

לאחר שאיזנתי בין מכלול השיקולים הצריכים לעניין ובין היתר בשים לב לפערי הכוח בין הצדדים, למהות ההליך, ולכך שהמערער לא חוייב בהוצאות בבית המשפט קמא, מצאתי להעמיד את העירבון על סכום מתון ביותר של 1,500 ש"ח.

העירבון יופקד תוך 21 ימים מעת המצאת החלטה זו, שאם לא כן יירשם ההליך לדחיה, ללא הודעה נוספת.