פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
עע"ם
868/13 - א'
לפני:
כבוד הרשם גיא שני
המערערים:
1. עמותת קו לעובד
2. עמותת במעגלי צדק
3. שדולת הנשים בישראל
4. עמותת איתך-מעכי-משפטניות למען צדק חברתי
נ ג ד
המשיב:
משרד החינוך
בקשה לפטור מעירבון
החלטה
לפניי בקשה לפטור מהפקדת עירבון או להפחתתו.
דין הבקשה להידחות בעיקרה. המערערות אינן טוענות – וודאי אינן מוכיחות – שאין באפשרותן להפקיד עירבון בהליך זה. אדרבא, ברור למדי כי ארבע העמותות יכולות להפקיד עירבון. גם הטענה בדבר סיכויי ההליך הגבוהים אינה מצדיקה פטור מעירבון; אף אילו שוכנעתי בקיום סיכויים גבוהים לערעור (ואיני רואה לנכון להביע עמדה לכאן או לכאן), הרי שמדובר בשיקול מצטבר להוכחת חוסר יכולת כלכלית. נותרה הטענה בדבר היות המערערות "עותרות ציבוריות", המדברות בשם אינטרסים ציבוריים. לגבי טענה זו אין לי אלא לשוב ולהבהיר כי "החובה להפקיד עירבון חלה גם בהליכים בעלי אופי ציבורי וגם כאשר יוזם ההליך הינו עותר ציבורי, ובכלל זה עמותות, ארגונים וועדי פעולה הפועלים למטרות ציבוריות" (בר"ם 10956/08 סיאם נ' עיריית ירושלים
(29.1.2009)). אמת, מהותו של ההליך, ובכלל זה היותו בעל משמעות חברתית או ציבורית כללית, עשויה להשפיע על קביעת שיעור העירבון, כשלעניין זה מובאים בחשבון, למשל, מעמדו של יוזם ההליך, חשיבותו של האינטרס הציבורי הנדון, והיעדר עניין אישי בהליך (ראו והשוו ע"א 9535/04 סיעת "ביאליק 10" נ' סיעת "יש עתיד לביאליק" (16.6.2005); עע"מ 3307/04 קול אחר בגליל נ' המועצה האזורית משגב (10.5.2004 )). עם זאת, כאמור, הכלל הוא שטענה בדבר אופיו הציבורי של ההליך, ושל יוזם ההליך, אינה מאיינת את הצורך בהפקדת עירבון. כך בכלל, וכך במיוחד מקום שבו בית המשפט קמא פסק הוצאות בשיעור לא מבוטל – כבענייננו – שאז נחלשת ההנחה כי ערכאת הערעור תימנע מפסיקת הוצאות אם יידחה הערעור.
לאור האמור, ולאחר עיון בבקשה, לא מצאתי לנכון לפטור את המערערות מהפקדת עירבון. בנסיבות העניין יעמוד העירבון על סך של 30,000 ₪ (במקום 40,000 ₪), ויופקד תוך 21 ימים מעת המצאת החלטה זו. בהיעדר הפקדה יירשם ההליך לדחייה.
ניתנה היום, ב' באדר תשע"ג (12.2.2013).
גיא שני
ר ש ם