עע"מ 8725/20 ע.דורון אל פרויקטים בע"מ נ. רשות שדות התעופה בישראל

בקשה לסעד זמני עד להכרעה בערעור שהוגש על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים (כב' סג"נ השופטת

צ' צפת ) מיום 29.11.2020 בעת"ם 47674-08-20 (להלן: פסק הדין ), בגדרו נדחתה עתירת המבקשות 2-1 להורות על ביטול החלטתה של

ועדת המכרזים של המשיבה 1, רשות שדות התעופה בישראל (להלן: רש"ת ) מיום 8.7.2020 לאשרר את זכייתה של המשיבה 2, רשת קפה קפה בע"מ (להלן: קפה קפה ) במכרז פומבי מס' 2019/15/602/063/00 לקבלת הרשאה למתן שירותים של התאמה, ניהול והפעלת מסעדה במסוף הגבול היבשתי גשר אלנבי, שפרסמה רש"ת (להלן: המכרז ). ההחלטה אישררה את החלטתה של המשיבה 1 מיום 22.4.2020, במסגרתה הוכרזה הצעתה של קפה קפה כזוכה במכרז.

1.

ביום 14.12.2020, הוגשו הערעור והבקשה למתן סעד זמני. במסגרת בקשה זו התבקש צו ביניים וצו ארעי המונעים מרש"ת לממש את החלטתה לבחור בהצעתה של קפה קפה כזוכה במכרז.

הרקע לבקשה

2.

המבקשת 1 היא חברה אשר מנהלת ומפעילה, בין היתר, מערך הסעדה במסוף אלנבי מכוח חוזה הרשאה שנחתם בינה לבין רש"ת, ושתוקפו מסתיים ביום 31.12.2020; המבקשת 2 חתומה על מסמכי המכרז כ"מציע במשותף" (המבקשות 1 ו-2 יכונו להלן: המבקשות ).

3.

ביום 6.1.2020, פרסמה רש"ת את המכרז שעניינו הזמנה להציע הצעות לקבלת הרשאה לתקופת התקשרות של שישים חודשים למתן שירותי התאמה, ניהול, והסעדה במסוף אלנבי. תנאי הסף להשתתפות במכרז נקבעו בטופס הזמנת הצעות. חלק מהתנאים המקדמיים היו תנאים מצטברים לפיהם על המציע להפעיל ולנהל בעצמו עסק למתן שירותי הסעדה, מסעדה או בית קפה מסעדה, לכל הפחות מיום 1.1.2018 (להלן: דרישת הניסיון ) וגם על מחזור המכירות המצטבר של המסעדה, בגין שנת 2018, להיות בסך של לפחות שני מיליון ש"ח. על התנאים להתקיים במציע עצמו או בחברת בת של המציע המוחזקת על ידי המציע בשיעור שאינו נמוך מ-25 אחוזים; כאשר על מציע המסתמך על ניסיון ומחזור כספי של חברת בת, לצרף להצעה את המסמכים והמידע הדרושים בקשר לכך. טופס ההזמנה קבע כי בדיקת ההצעות תיעשה כך שמציע אשר לא עמד בתנאים המקדמיים, הצעתו תפסל. יחד עם זאת, נקבע כי רש"ת יכולה לפנות למי מהמציעים, בכל עת, בבקשה לקבלת הבהרות או לביצוע השלמת מסמכים, פרטים או מידע הקשורים להצעה (להלן: הוראת ההשלמות ). ביום 12.2.2020, מועד פתיחת ההצעות במכרז, נמצאו בתיבת ההצעות שתי הצעות: הצעה של המבקשות והצעה של קפה קפה. במסמכי ההצעה של קפה קפה שהוגשה לא נמצאה תוכנית תפעולית ברמת הפירוט הנדרשת וכן לא צורפה להצעה רשימת תפריטים למסעדה. בפברואר 2020, רש"ת שלחה מכתב לקפה קפה וביקשה ממנה לבצע תיקונים טכניים וכן להעביר לידיה רשימת תפריטים למסעדה ותוכנית תפעולית ברמת הפירוט הנדרשת בטופס הזמנת ההצעות למכרז. לאחר שרש"ת הרשתה לקפה קפה לקבל שבוע נוסף לצורך עריכת המסמכים, העבירה קפה קפה את המסמכים לרש"ת. ביום 22.4.2020, החליטה ועדת המכרזים להכריז על קפה קפה כזוכה במכרז, בהיותה ההצעה שקיבלה את הציון המשוקלל הגבוה ביותר. בעקבות טיעוני המבקשות דאז, קיימה רש"ת שימוע לקפה קפה ביום 23.6.2020. ביום 8.7.2020, אושררה זכייתה של קפה קפה במכרז.

4.

המבקשות הגישו עתירה מינהלית לבית משפט קמא, במסגרתה הן ביקשו להורות על ביטולן של החלטות הזכייה של קפה קפה ואשרורה. כן התבקש להורות כי הצעת המבקשות היא ההצעה הזוכה במכרז ולחלופין להורות על ביטול המכרז ועריכתו של מכרז חדש.

עיקרי פסק דינו של בית משפט קמא

5.

בית משפט קמא דחה את העתירה. נקבע בפסק הדין, כי נעשו שתי פניות של ועדת המכרזים לצורך השלמות: השלמה ראשונה נעשתה לפני הכרזתה של קפה קפה כזוכה; השלמה שנייה נעשתה לאחר ההכרזה הנ"ל, עקב טענות המבקשות בדבר פגם שנפל בהצעה של קפה קפה אשר הצהירה כי היא מפעילה את סניף קפה קפה סירונית נתניה בעצמה ומחזור המכירות המצטבר בשנת 2018 עלה על שני מיליון ש"ח, בעוד המבקשות טענו כי המקום אינו מופעל על ידי קפה קפה אלא על ידי המשיבה 3, קפה קפה חוף נתניה סירונית, בניגוד לתנאים המקדמיים הקבועים בטופס הזמנת ההצעות למכרז. בית משפט קמא אבחן בין נסיבות המקרה הנוכחי לבין נסיבות המקרה ב-עע"ם 5085/02 רמט בע"מ נ' ועדת המכרזים של עיריית תל אביב-יפו , פ"ד נו(5) 941 (2002) (להלן: עניין רמט ), אליו הפנו המבקשות לעניין ההבחנה האם ההשלמות נעשו לפני ההכרזה על הזכייה או לאחריה. בית משפט קמא דחה את פרשנות המבקשות, לפיה עולה מהוראה בטופס הזמנת ההצעות המאפשרת לוועדת המכרזים לפנות בכל עת למציעים לקבלת הבהרות והשלמת מסמכים – כי ניתן לפנות רק למציע ולא לזוכה. הפרשנות הנ"ל נדחתה מהטעם כי הזכייה של קפה קפה הוקפאה, היא נתבקשה להשיב להשגות והוזמנה לשימוע תוך שנשקלה פסילת הצעתה, והמשמעות היא שזכייתה של קפה קפה עמדה לדיון נוסף ובכך מעמדה חזר להיות מעמד של "מציע". עוד נקבע כי דומה כי המבקשות זנחו את הטענות בדבר ההשלמה הראשונה לפני הכרזת קפה קפה כזוכה, אולם הן עומדות על הטענה בדבר פסלות אישרור זכייתה של קפה קפה לאחר ההשלמה השנייה. נקבע כי המשיבה 3 היא חברת בת בבעלות מלאה של קפה קפה, אשר מפעילה את המסעדה בעצמה על ידי מנהל מטעמה. בית משפט קמא קבע כי ההחלטה שקיבלה ועדת המכרזים היא סבירה ואין מקום להתערב בה.

טענות הצדדים

6.

לעמדת המבקשות, פסק דין שניתן הוא תקדימי מאחר שבית משפט קמא אישר לוועדת המכרזים לבצע הליך של השלמת מסמך ממסמכי המכרז המהווה אף תנאי סף במכרז, וזאת לאחר שהוועדה הודיעה על זהות הזוכה במכרז. לטענתן, פסק הדין סותר את ההלכה הפסוקה אשר נקבעה בעניין רמט , לפיה מתן אפשרות לזוכה במכרז להשלים מסמך ממסמכי המכרז לאחר מתן הודעת הזכייה – מעניקה לו יתרון בלתי שוויוני המאפשר לו לבחור בין הצגת המסמך לוויתור על הזכייה, ובכך נפגע עיקרון השוויון בין המשתתפים במכרז. לטענת המבקשות, האבחנה שיצר בית משפט קמא בפסק הדין לעומת עניין רמט , לפיה, בין היתר, בענייננו נכללה בתנאי המכרז הוראת השלמות המאפשרת לרש"ת לבצע השלמות "בכל עת", בעוד בעניין רמט תנאי המכרז קבעו שניתן לבקש השלמות עד למועד הודעת הזכייה בלבד – שגויה. לעמדת המבקשות, הכוונה בהוראת ההשלמות הייתה שרש"ת תוכל לפנות למי מהמציעים בבקשה להשלמת מסמכים לפני הכרזת הזוכה במכרז, ולא לאחריה, ובאופן שמתיישב עם הפסיקה בעניין רמט . לעמדת המבקשות, אין לאפשר לזוכה (להבדיל מלמציע) להשלים מסמכים לאחר מועד ההודעה על הזכייה במכרז, כדי לא לפגוע בשוויון בין המציעים, ומשכך נפל בית משפט קמא לכלל טעות. עוד טוענות המבקשות כי בית משפט קמא שגה בכך שקבע שלא נפל פגם בהחלטת ועדת המכרזים לאפשר לקפה קפה לערוך מקצה שיפורים רחב היקף במסמכי הצעתה, שבמועד סגירת תיבת ההצעות הייתה ריקה מתוכן. המבקשות טוענות כי בית משפט קמא שגה בקביעה שהפנייה של רש"ת לקפה קפה מהווה פניה להשלמת פרטים טכניים בלבד, משלגישתן הדרישות בפנייה הן בליבת המכרז כך שנפגע השוויון בין המציעים: פניית רש"ת איפשרה לקפה קפה לערוך מחדש את הצעתה ולצרף פרטים מהותיים לנספחי המכרז, ואלמלא הפנייה הייתה הצעת קפה קפה מקבלת ניקוד אפס. כמו כן, קפה קפה לא טרחה להמציא לרש"ת את רשימת התפריטים בהתאם לדרישה. בנסיבות אלו, נפל פגם מהותי בהליך: קפה קפה לא צירפה את מלוא המסמכים הדרושים וכן למרות היעדר רשימת התפריטים ממסמכי המכרז (כך לטענת המבקשות), ועדת המשנה שמינתה ועדת המכרזים, ניקדה את "מגוון המוצרים" במפל איכות ההצעה בציון אשר שווה בשיעורו לציון שקיבלו המבקשות. בית משפט קמא גם התעלם לעמדתן מטענת המבקשות כי הסניף בחוף סירונית, אליו הפנתה קפה קפה את ועדת המכרזים כדי שתבדוק את איכות המציעה, אינו מופעל על ידי חברת הבת שלה קפה קפה נתניה, אלא על ידי זכיין אחר, כך שקפה קפה לא עמדה בתנאי הבסיסי במכרז, לפיו על המציע לעמוד בתנאי הסף (דרישת הניסיון והמחזור הכספי) בעצמו או באמצעות חברה בת שלו. המבקשות הרחיבו עוד בבקשה על הפגמים הרבים שנפלו לטענתן בפסק הדין וטוענות לפיכך כי סיכויי הערעור טובים. המבקשות טענו, מבלי להרחיב על כך בבקשה,

כי גם מאזן הנוחות נוטה לזכותן, שכן הן מפעילות כיום את המסעדה נשוא המכרז, כך שאם לא יינתן הצו המבוקש הן תיאלצנה לפטר לאלתר את כל עובדי המסעדה ולפנות ממנה את הציוד המותקן בה, וכל זאת תוך השקעה כספית משמעותית, עבודה מאומצת שתצריך השכרה של משאיות רבות ואנשי מקצוע שונים שיעמלו על פינוי המסעדה. מאידך, אם יינתן הצו המבוקש, לא ייגרם נזק למשיבות, וודאי לא נזק שישתווה לנזק שייגרם למבקשות אם לא יינתן הצו והערעור יתקבל. רש"ת תמשיך ליהנות בתקופת הביניים מההכנסות המגיעות לה מהמבקשות שהן הכנסות קבועות שאינן תלויות ברווח המסעדה. הפעלת המסעדה אינה רווחית למבקשות בתקופת הקורונה, כך שלקפה קפה לא ייגרם כל נזק וודאי לא כזה שישתווה לנזק שייגרם למבקשות (במהלך משבר הקורונה הן לא צפויות להשיא רווחים מהפעלת המסעדה). זאת לעומת הנזקים שייגרמו למשפחות העובדים שיאבדו פרנסתם ושאר הנזקים שייגרמו כתוצאה מפינוי המסעדה.

7.

רש"ת טוענת בתגובה מטעמה כי דין הבקשה להידחות. לטענתה, מאזן הנוחות מטה את הכף במובהק לטובת דחיית הבקשה. הזוכה במכרז מקבל הרשאה חוזית למתן שירותים (שירותי התאמה, ניהול והסעדה) למשך כחמש שנים, אשר ניתן יהיה להפקיעה בכל עת אם טענות המבקשות תימצאנה מוצדקות בסופו של דבר ויהיה צורך להורות על ביטול ההרשאה שניתנה לקפה קפה במכרז. בנוסף, למבקשות לא ייגרם כל נזק שאינו ניתן לפיצוי כספי אם לא יינתן הסעד הזמני. דין טענות המבקשות לעניין מאזן הנוחות, ובכלל זה לעניין פיטורי העובדים, להידחות מאחר שלמבקשות אין זכות קנויה לספק את השירותים מושא המכרז ולכן טענותיהן בנדון אינן רלוונטיות לבחינת מאזן הנוחות. עובדי המבקשות אינם עדיפים על עובדי הזוכה במכרז שנשכרו לצורך ביצוע התפקיד. מאחר שהמבקשות הן ספקיות השירות הנוכחיות, אם הבקשה תתקבל, הדבר יאפשר למבקשות להמשיך ולספק את השירותים מושא המכרז ללא זכות שבדין. בנוסף, סיכויי הערעור הם נמוכים. האבחנה הרלוונטית שביצע בית משפט קמא ושממנה המבקשות מתעלמות, היא בין השלמת מסמכים המתארים מצב קיים במועד הגשת ההצעות למכרז, לבין השלמת מסמכים המשנים את המצב הקיים או מביאים להתקיימות תנאי הסף בדיעבד. לעמדתה, המכרז הקנה לה סמכות לפנות בבקשה להשלמת מסמכים למי מהמציעים בכל עת ולפי שיקול דעתה המלא והבלעדי. ועדת המכרזים הייתה מוסמכת לבחון את עמידת הצעת קפה קפה בתנאי הסף של המכרז, בין היתר, באמצעות מסמכים המעידים על התקיימות תנאי הסף בקפה קפה במועד האחרון להגשת הצעות למכרז. כך, הגשת המסמכים באיחור לא העניקה לקפה קפה כל יתרון, אלא זהו פגם טכני בלבד אשר לא פגע בעיקרון השוויון בין המציעים. הוא הדין, לטענתה, באשר להשלמות שנדרשו עובר להכרזה על קפה קפה כזוכה במכרז לעניין רשימת התפריטים. רש"ת סומכת את ידיה על פסק דינו של בית משפט קמא.

8.

המשיבות 3-2 בתגובה מטעמן, טענו כי מאזן הנוחות מחייב את דחיית הבקשה. לטענתן, כל עיכוב בתחילת פעילותה של קפה קפה בהתאם לקבוע במכרז פוגע במערך של אנשים שהיא מעסיקה ובספקים. זאת, לצד התחייבויות שקפה קפה נטלה על עצמה לצורך הוצאתו לפועל של המכרז. קפה קפה השקיעה משאבים וזמן רבים, כאשר תחילתו של חוזה המכרז היא תוך מספר ימים, מיום 1.1.2021.

קפה קפה נפגשה עם עשרות ספקים להקמת מערך הספקים שיספקו את המצרכים למסעדה; השקיעה ברכישת ציוד למסעדה לרבות כלים, שולחנות וכסאות בסכום של כ-200,000 ש"ח; רכשה ביגוד והנעלה לעובדים שיעבדו במסעדה; רכשה מצלמות אבטחה, פריסת תשתיות ואמצעי תקשורת ושירותי סליקה; גייסה עובדים; והקימה מערך שיווק ומכירות. כלומר, בעוד שהנזק שייגרם למבקשות אם תזכינה בערעור ניתן בנקל לפיצוי כספי, הנזק שייגרם לקפה קפה הוא עצום. ממילא, אם המסעדה אינה רווחית כמו שטוענות המבקשות, אזי גם למבקשות לא ייגרם נזק מסיום פעילותן בהנחה שהמסעדה בהפסדים. לעמדתן, אף אם הליכי המכרז ימשיכו כסדרם ובסופו של יום ערעור המבקשות יתקבל, הנזק שייגרם למבקשות ניתן לפיצוי כספי והוא אינו נזק בלתי הפיך. המבקשות לא הציגו ראיות או תימוכין לנזקים, לבטח לא לנזקים בלתי הפיכים, שייגרמו להן אם לא יינתן הסעד הזמני. אין די בטענות בעלמא כי ייגרמו נזקים אלא על המבקשות להוכיח נזקיהן הנטענים. כמו כן, לערעור סיכויים נמוכים להתקבל מכיוון שלא נפל פגם בהחלטה בדבר אשרור זכיית קפה קפה. כמו כן, המשיבה 3 היא חברת בת של המשיבה 2. המשיבות 3-2 חזרו בתגובה מטעמן על טענות שטענה רש"ת בעניין סיכויי הערעור.

דיון והכרעה

9.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות לה, על נספחיהן, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.

ההלכה הפסוקה לעניין מתן סעד זמני בערעור קובעת כדלקמן:

"הלכה פסוקה היא כי בעל דין שזכה בהליך משפטי זכאי ליהנות מפירות זכייתו, כך שסעד זמני בתקופת הערעור יינתן במקרים חריגים (ראו, למשל: עע"ם 4639/07 א.ג.ייזום ונכסים בע"מ נ' מינהל מקרקעי ישראל

(4.2.2008 )). על המבקש סעד זמני לתקופת הערעור להוכיח התקיימות התנאים המצטברים של סיכויים טובים לקבלת הערעור וכן ש'מאזן הנוחות' נוטה לטובתו, במובן זה שאם יזכה בערעור יהיה קושי ממשי להשיב את המצב לקדמותו (ראו, למשל: עע"ם 7537/12 פלונית נ' בית הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין

(20.11.2012) וההפניות שם; ע"א 427/13 דעוס נ' דופני

(28.8.2013)). מדובר במקבילית כוחות, כאשר 'מאזן הנוחות' הוא אבן הבוחן המרכזית להכרעה בבקשה לסעד זמני

(עע"ם 6949/17 בני עאדל גבאלי חברה לעבודות עפר ופיתוח בע"מ נ' ועדת המכרזים של החברה הכלכלית לפיתוח מעלות תרשיחא (1989) בע"מ (26.9.17); עע"ם 9897/17 א.ש. אלפא נכסים בע"מ נ' רשות מקרקעי ישראל

( 11.1.2018 )). בהליך מינהלי נדרש בית המשפט במסגרת בחינת מאזן הנוחות גם לפגיעה באינטרס הציבורי

(עע"ם 122/19 זכרון זאב צבי נ' מועצת עיריית ירושלים , בפס' 13 (13.2.2019))" (עע"ם 2738/19

תוסף קומפאונדס בע"מ נ' רשות מקרקעי ישראל

(7.7.2019), פס' 10. ראו גם: עע"ם 978/19 מוריה שירותי ניקיון אחזקה ושמירה בע"מ נ' שירותי בריאות כללית , פס' 8 (27.2.2019)).

10.

אף שהמבקשות מיקדו את מרבית טענותיהן בשיקול של סיכויי הערעור, מקובל ליתן מעמד בכורה לשיקול "מאזן הנוחות". בנסיבות המקרה, ניתן להכריע בבקשה אף מבלי להביע עמדה לעניין סיכויי הערעור, שכן מאזן הנוחות מטה את הכף במובהק אל עבר דחיית הבקשה. בעע"ם 3665/ 20 אור עד מהנדסים (1987) בע"מ נ' עיריית חדרה (25.6.2020), קבעתי כדלקמן:

"במכרזים למתן שירותים, להבדיל ממכרזי הקמת פרויקט, הנטייה היא להימנע ממתן סעד זמני בערעור שכן לרוב קבלת הערעור אינה גורמת לנזק בלתי הפיך (ראו, למשל: עע"ם 4269/19 איגוד יבואני מכשירי השמיעה בישראל נ' שירותי בריאות כללית , בפס' 26 וההפניות שם (2.7.2019) ('כאשר מדובר במכרז לאספקת שירותים הימנעות ממתן סעד זמני אינה יוצרת ככלל נזק בלתי הפיך, בהתחשב בכך שניתן להפסיק את ההתקשרות עם הזוכה במכרז אף לאחר שהחלה תקופת המכרז, ולפצות את הנפגע על הנזקים שנגרמו לו בגין אי מתן הסעד הזמני'); עע"ם 2915/12

ש.ו.ת. ורד בר כבישים ופיתוח בע"מ נ' רכבת ישראל בע"מ , בפס' 9 (31.5.2012)); השוו: בר"ם 9760/06 רחמני ששון (אפיק) 1991 בע"מ נ' משרד הביטחון , בפס' 12 (27.11.2006) (מכרז לאספקת ציוד ושירות או מכרז מסוג תפעול שוטף, ובשונה ממכרז להקמת מערכת או תשתית)). זאת, מאחר שבמכרזים למתן שירותים ניתן 'להפקיע' את הזכייה מן הספק שנבחר ולהורות לרשות להתקשר עם ספק אחר. ' הנזק שעלול להיגרם למבקשת מאי-מתן הסעד הזמני ניתן לכימות כספי, כך שאם יתקבל הערעור ולא ניתן יהיה לאכוף התקשרות בין הצדדים – עדיין אין לומר שאי-קבלת הבקשה תגרום לנזק בלתי הפיך, והמבקשת תוכל לתבוע פיצויים אם תחפוץ בכך' ( עע"ם 6441/17 המוביל הדרומי צביקה (1990) בע"מ נ' עיריית באר שבע , בפס' 13 (23.8.2017))" (שם, פסקה 16).

דברים אלו יפים לענייננו. מדובר בהרשאה חוזית למתן שירותים של ניהול מסעדה והפעלתה לתקופה של כחמש שנים. במובן זה, אם הערעור יתקבל, ניתן יהיה להחליף את הגורם שיבצע את שירותי ניהול המסעדה והפעלתה. יתר על כן, מתן סעד זמני יגרום נזקים לקפה קפה, אשר השקיעה משאבים בהיערכות לקראת מימוש המכרז.

11.

יתרה מכך, המבקשות טענו לעניין זה כי הן מפעילות כיום את המסעדה, כך שאם לא יינתן הצו המבוקש הן תיאלצנה לפטר את עובדי המסעדה על המשמעויות הנובעות מכך; לפנות ממנה את הציוד המותקן בה; וממילא המסעדה לטענתן אינה רווחית בשל משבר הקורונה.

המבקשות לא העמידו תשתית ראייתית להראות כי ייגרם להן נזק בלתי הפיך. לשם כך, נדרשת תשתית ראייתית מבוססת ולא די בהעלאת טענות כלליות (ראו, למשל: עע"ם 4927/20

ישראל מרדכי הנדסה ובניין בע"מ נ' יחזקאל מורד בע"מ , פסקה 8 (12.08.2020)). בר"ם 2517/06 מידף שירותי קייטרינג ואירוח בע"מ נ' המרכז הזואולוגי תל אביב רמת גן בע"מ (17.4.2006), עסק במכרז להפעלת מסעדה ב"ספארי" ברמת גן. המבקשת באותו עניין – אשר הפעילה במשך שמונה שנים את המסעדה ואשר הצעת המשיבה 2 שם זכתה במכרז כמי שתחליף אותה כמפעילת המסעדה – טענה, באופן דומה לטענות המבקשות בענייננו, כי צו הביניים נועד לשמור על המצב הקיים ולמנוע ממנה מלפנות ציוד רב ותשתיות מהאתר ואף לפטר עובדים, לפני שתוכרע העתירה העיקרית. בית המשפט קבע באותו עניין, כי מאזן הנוחות אינו נוטה לטובת המבקשת, שכן ממילא אין בידיה זכות קנויה להמשיך בביצוע העבודות נשוא המכרז מעבר לתקופת החוזה עמה וכי עומדת למבקשת האפשרות, ככל שתזכה בעתירה העיקרית, לתבוע פיצוי בגין נזקיה, אם ייגרמו ויוכחו. כך או כך, נקבע שם כי אין מדובר בעניין בלתי הפיך, אם אכן תזכה המבקשת בעתירה העיקרית (פס' 13-12 וההפניות שם). דברים אלו יפים לענייננו. הפסיקה גם התייחסה למצבים בהם המפעיל הנוכחי ביקש סעדים זמניים כדי להמשיך ולספק את השירות, אף שאין לו זכות שבדין לכך:

"המערערת היא המספקת כיום את השירות ולמעשה בקשתה נועדה כדי לאפשר לה להמשיך לספק את השירות ולקבל עבור כך כספים ללא כל זכות שבדין. יפים בעניין זה דברים שקבעתי בפרשה אחרת:

'המקרה שלפנינו הוא המקרה הטיפוסי בו הבקשה לצו ביניים היא למעשה בקשה להמשיך ליתן שירות (ולקבל על כך כמובן תשלום) למרות הפסד במכרז ללא כל זכות קנויה לכך. כפי שציינתי זה לא מכבר 'פעמים רבות אנו נתקלים בעתירות של מי שזכה במכרז-קודם והפסיד במכרז-נוכחי ובעקבות הפסדו עליו להפסיק את עבודתו ו'לפנות' את השטח לזוכה החדש. בנסיבות כאלה כאשר מתבקש צו ביניים משמעותו פעמים רבות היא למעשה עיכוב ה'פינוי' והמשך עבודה על פי המכרז הישן על כל המשמעויות הכלכליות המתבקשות ללא זכות קנויה לכך' (בר"ם 2389/08 זיו האפט ייעוץ וניהול בע"מ נ' משרד התחבורה והבטיחות בדרכים , פסקה 5 (טרם פורסם, 15.4.2008)).' (בר"ם 3848/08 חדד נ' מדינת ישראל-משרד החקלאות ופיתוח הכפר , פסקה 8 (טרם פורסם, 1.5.2008))

אכן כזה הוא המקרה שלפנינו בו למערערת אין זכות שבדין להמשיך לספק את השירות אך היא מבקשת לעשות כן על כל המשמעויות הכלכליות הנלוות לכך..." (עע"ם 8696/10 שערי ריבית בע"מ נ' משרד האוצר , פסקה 13 (9.12.2010)).

גם הטענה לעניין אי רווחיות המסעדה אינה רלוונטית לעניין בחינת מאזן הנוחות. מסיבות אלו, הטענות שהעלו המבקשות לפיהן מאזן הנוחות נוטה לטובתן – אינן משכנעות.

סוף דבר

12.

הבקשה נדחית. המבקשות תישאנה בהוצאות רש"ת בסך 5,000 ש"ח ובהוצאות המשיבות 3-2 בסך 5,000 ש"ח.