עע"מ 8733/11 גושקן אולסה נ. עיריית תל אביב

לפניי בקשה להפחתת שיעור העירבון בערעור שבכותרת אשר הועמד על-ידי המזכירות הראשית על-סך של 25,000 ש"ח.

עיינתי בטענות המערערים ובתגובת המשיבה המתנגדת לבקשה. נקודת המוצא לבחינת הבקשה שלפניי היא כי המערערים לא פרסו תמונה עובדתית מלאה ועדכנית אודות מצבם הכלכלי. כך למשל, לא צורפו תדפיסי חשבונות בנק של אף אחד מן המערערים ואף לא ניתן פירוט לעניין מכלול נכסיהם והכנסותיהם, מלבד החנוּת נשוא ההליך. המערערים מאשרים בתצהיר מטעמם כי החנות נושאת רווחים (אף שנטען כי שיעור הרווחים אינו גבוה במיוחד, וכי על המערערים לשאת בתשלום הקנסות שהוטלו עליהם). מהתצהיר עולה כי המערערים נושאים בתשלום שכר-טירחה לבאי-כוחם. המערערים לא פירטו כיצד עולה בידם לשלם סכומים אלה (צוין רק כי הדבר נעשה בתשלומים). אף לא הוסבר מדוע אין ביכולתם של המערערים להסתייע בסביבתם הקרובה לצורך גיוס כספי העירבון. בהתחשב בכל אלה, לא שוכנעתי כי עלה בידי המערערים להוכיח כי הם נעדרי יכולת כלכלית לשאת בהפקדת עירבון להבטחת הוצאות המשיבה. לכך יש להוסיף כי על-פני הדברים, סיכוייו של ההליך שבכותרת אינם נחזים להיות מרשימים, נוכח האמור בהחלטת כב' השופט גרוניס מיום 18.1.2012, לפיה נדחתה בקשת המערערים לסעד זמני תוך חיובם בהוצאות בסך 5,000 ש"ח לטובת המשיבה.

בהתחשב בכל אלה, אין מקום להורות על הפחתה משמעותית של סכום העירבון. יחד עם זאת, נוכח פערי הכוחות בין הצדדים, ובהתחשב בהיקף ההליך ובכך שבית-המשפט קמא נמנע מלחייב את המערערים בהוצאות, אני רואה להפחית במידת-מה את שיעור העירבון, ולהעמידו על סך של 18,000 ש"ח. סכום זה יופקד בתוך 14 ימים מעת המצאת החלטה זו, ולא – יירשם ההליך לדחייה באין עירבון ללא צורך בהחלטה נוספת.