פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
עע"ם
8733/11
לפני:
כבוד השופט א' גרוניס
המערערים:
1. גושקן אולסה
2. יהושוע צוקרמן
נ ג ד
המשיבה:
עיריית תל אביב
בקשה למתן צו ביניים
בשם
המערערים:
עו"ד
עופר מוסקוביץ; עו"ד גיא אופיר;
עו"ד
נעמה בן ציון
בשם
המשיבה:
עו"ד
רחל אביד
החלטה
1.
לפניי בקשה למתן סעד זמני עד להכרעה בערעור שהגישו המבקשים על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב-יפו (כבוד השופטת ש' ברוש).
2.
המבקשים מפעילים חנות לממכר דגים ברחוב נווה שאנן בתל אביב. המבקשת 1 היא נוצריה והמבקש 2 הוא יהודי. חנותם של המבקשים פועלת בימי שבת. על רקע זה הוטלו על המבקשים קנסות וכן הוגשו נגדם כתבי אישום (הודעות קנס) לפי סעיף 2(א) לחוק עזר לתל אביב-יפו (פתיחתן וסגירתן של חנויות), התש"ם-1980. ביום 30.3.2009 הורשעו המבקשים בבית המשפט לעניינים מקומיים בתל אביב (כבוד השופטת ל' מרגולין-יחידי) בביצוע העבירות שיוחסו להם וכן נגזרו עליהם קנסות בסך עשרות אלפי שקלים. על המבקשת נגזר קנס בסך 55,000 ש"ח או שישה חודשי מאסר תמורתו ועל המבקש נגזר קנס בסך 20,000 ש"ח או שלושה חודשי מאסר תמורתו. יוער, כי במסגרת הדיון בבית המשפט לעניינים מקומיים דחה בית המשפט את טענת המבקשים לפיה יש לבטל את ההליכים נגדם מחמת אכיפה בררנית המופעלת נגדם. אף לאחר סיומו של ההליך הפלילי המשיכו המבקשים לפתוח את חנותם בשבת והוטלו עליהם קנסות נוספים. בשלב כלשהו הגישו המבקשים למשיבה בקשה לקבלת היתר לפתיחת חנותם בשבת. הבקשה נדחתה.
3.
על רקע זה הגישו המבקשים עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב-יפו. בעתירה עתרו המבקשים כי יינתן להם היתר לפתוח את החנות בשבת, כי המשיבה תחדול מנקיטת כל הליך נגדם בגין הקנסות שהוטלו או יוטלו עליהם בעתיד וכי המשיבה תשיב להם את הסכומים שנגבו מהם עד כה. כן עתרו המבקשים כי ייקבע שמנהל מחלקת רישוי עסקים במשיבה אינו מוסמך לדון בבקשת המבקשים למתן ההיתר, וכי החלטת מועצת העיר של המשיבה בנוגע למדיניות מתן ההיתרים לוקה בחוסר סבירות. ביום 15.6.2010 ניתן על ידי בית משפט קמא צו ביניים האוסר על המשיבה ליתן דו"חות בגין פתיחת חנותם של המבקשים בימי שבת. ביום 26.10.2011 ניתן פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים בעתירה. בפסק הדין נידחו מרבית הסעדים להם עתרו המבקשים ונקבע כי החלטת המשיבה שלא ליתן להם היתר נתקבלה בסמכות. כן נידחו טענותיהם לעניין אכיפה בררנית. לצד האמור, קיבל בית המשפט את טענת המבקשים לפיה יש מקום להורות למשיבה לבחון מחדש את מדיניותיה לעניין מתן היתרים לפתיחת עסקים בשבת והורה לה לקיים דיון בעניין בתוך 90 ימים. המבקשים הגישו ערעור על פסק הדין ובד בבד עתרו לקבלת סעד זמני לפיו תימנע המשיבה מלאכוף את הקנסות שניתנו למבקשים וכן תימנע מלהטיל קנסות חדשים עד להכרעה בערעור.
4.
דין הבקשה להידחות. על פי המפורט בבקשה, נגד המבקשים מתנהל בימים אלה הליך פלילי נוסף בבית המשפט לעניינים מקומיים. זאת, בגין הקנסות שהוטלו על המבקשים מאז שניתן פסק הדין הקודם בעניינם. אין זה ברור מדוע לא יוכלו המבקשים להעלות את הטענות הנוגעות להקפאת הליכי האכיפה בגין קנסות שהוטלו עליהם בגדרי אותו הליך. כמו כן, לא מצאתי מקום להיענות לבקשת המבקשים למנוע הטלת קנסות חדשים עליהם כל עוד הם ממשיכים לפתוח את החנות בשבת ללא היתר. הן בית המשפט לעניינים מקומיים והן בית המשפט לעניינים מינהליים, דחו בהקשר זה את טענות המבקשים לקיומה של אכיפה בררנית. כמו כן, דומה כי גם טענות מסוג זה יוכלו המבקשים להעלות בגדרי ההליך הפלילי המתנהל נגדם עתה. נוסף על כך, לפי הודעת המשיבה, צפויה היא לקיים דיון בנושא מדיניות ההיתרים לפתיחת עסקים בשבת באזור התחנה המרכזית הישנה ביום 30.1.2012. ככל שיוחלט על שינוי המדיניות באופן המשפיע על המבקשים, ברי כי הדבר יבוא לידי ביטוי אף בנקיטת צעדי אכיפה ביחס אליהם.
5.
הבקשה למתן סעד זמני נדחית אפוא. המבקשים יישאו בשכר טרחת עורך דין לטובת המשיבה בסך 5,000 ש"ח.
ניתנה היום, כ"ג בטבת התשע"ב (18.1.2012).
ש ו פ ט