עע"מ 8767-22 עע"מ 8767-22

הערעור שבפנינו נסב על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים, שהורה על קבלת העתירה שלפניו, בשים לב לכך שלא הוגשה תגובה לה במועד (לאחר שהתרה קודם לכן שכך ייעשה).

בנסיבות העניין אין מוצא מקבלת הערעור בשים לב לכך שעל-פי הדין קבלת עתירה יכולה להיעשות רק לאחר שבית המשפט הורה על הגשת כתב תשובה והתקיים דיון (ראו למשל: עע"ם 7082/12 מדינת ישראל – משרד הפנים נ' זיגאי, פסקה 8 (31.10.2013); עע"ם 9117/20 עיריית תל אביב-יפו נ' פלונית (30.3.2022)).

הגם שזוהי התוצאה המתחייבת במישור הפורמאלי, התרשמותנו היא שהטיפול בעניינם של המשיבים אכן התמשך שלא לצורך. תקופה ארוכה חלפה כאשר הסוגיה של הסדרת מעמדם של המשיבים בישראל נותרה פתוחה וכך הותירה אותם תלויים בין שמים וארץ. אף אם חלק מהאחריות רובץ גם לפתחם של המשיבים, הרי שאין להתעלם מההשלכות של התמשכות הטיפול על חייהם.

שיקפנו קושי זה בפני בא-כוח המערערת והמלצנו כי ייעשה מאמץ לקביעת מתווה מהיר וסדור להשלמת בחינת עניינם של המשיבים. יש לציין כי הבנו שהמשיבים 3 ו-4 הם אזרחים ישראלים, וכך הקושי מתמקד בעניינם של המשיבים 1 ו-2. להשלמת התמונה, יובהר כי לגרסת המשיבים הם מהווים תא משפחתי שבראשו עומדים המשיבה 1 והמשיב 3 (שהם לפי הנטען בני זוג), ובו שני ילדים – המשיב 2, שהוא בנה של המשיבה 1 בלבד והפך בינתיים בגיר, והמשיבה 4, בתם המשותפת של השניים. הדברים מתוארים בדרך זו מאחר שהמשיבים 1 ו-3 אינם נשואים ולשיטת המערערת שאלת הקשר ביניהם, ככל שתהיה רלוונטית להסדרת מעמדה של המשיבה 1, עוד תיבחן בהליך המתאים.

בהמלצתנו, הסכימו הצדדים על מתווה הטיפול הבא:

1.המשיבים יתייצבו בלשכת הקשר ביום 28.2.2023 בשעה 10:00 ובמועד זה יגישו את כלל המסמכים הרלוונטיים שבידם לצורך בחינת זכאותם לפי חוק השבות, התש"י-1950. בהמשך לכך, בתוך 14 ימים תתקבל החלטה בעניינם או תימסר הודעה מתאימה על צורך בהגשת מסמכים נוספים. במקרה האחרון, לאחר הגשת המסמכים הנוספים תתקבל החלטה בתוך 14 ימים.

2.בד בבד, המשיבים יוכלו להגיש בקשות מתאימות להסדרת מעמדם מכוח חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952. ככל שבקשה בעניינה של המשיבה 1 תוביל להחלטה על פתיחת הליך מדורג, תישקל האפשרות לקיצור ההליך בהתחשב בכלל הנסיבות הרלוונטיות ובהליכים שהתקיימו עד כה.

3.המשיבים 2-1 יחזיקו ברישיון שהייה בישראל מסוג א/5 עד לסיום ההליכים המשפטיים בעניינם, במסגרת כלל ערוצי הטיפול שפורטו.

כאמור, הערעור מתקבל. נוכח המתווה האמור לעיל לא נדרש המשך הדיון בעתירה, שהתייתרה בהתחשב בהסכמות הצדדים.

במכלול הנסיבות ועל רקע ההסכמות שהושגו, איננו עושים צו להוצאות.