פרטי ההליך
החלטה בתיק עע"מ 8767/22
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים מנהליים
עע"מ 8767/22
לפני:
כבוד השופט ע' גרוסקופף
המבקשת:
רשות האוכלוסין וההגירה
נ ג ד
המשיבים:
1. טטיאנה סבינסקיה
2. ניקיטה קנייב
3. איליה ליסי
4. הילה ליסי
בקשה לעיכוב ביצוע
פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים
מיום 8.12.2022 בעת"מ 52934-10-22 שניתן על ידי כבוד השופטת מיכל
אגמון-גונן
בשם המבקשת:
עו"ד יצחק ברט
בשם המשיבים:
עו"ד ראובן ליפקין
החלטה
לפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (כב' השופטת מיכל אגמון-גונן) בעת"מ 52934-10-22 מיום 8.12.2022, במסגרתו התקבלה עתירת המשיבים לקבלת מעמד עולה מכוח חוק השבות, התש"י-1950 (להלן: חוק השבות).
1.אלו הנתונים הנדרשים להכרעה בבקשה שלפניי: ביום 30.10.2022 הגישו המשיבים עתירה מנהלית במסגרתה טענו כי המשיבים 2-1 זכאים לאשרת עולה מכוח חוק השבות, וכי המבקשת, רשות האוכלוסין וההגירה (להלן: רשות האוכלוסין או הרשות), נמנעת מלקבל החלטה בעניינם מזה שנים רבות חרף פניות חוזרות ונשנות שלהם. בית המשפט המחוזי הורה לרשות האוכלוסין להשיב לעתירה גופה עד ליום 1.12.2022, וביום זה הגישה הרשות בקשת ארכה של חודש ימים להגשת תגובתה, לאור חופשת מחלה בה היה מצוי אחד הגורמים הרלוונטיים לגיבוש התגובה. בית משפט קמא דחה בקשה זו בהחלטה מיום 4.12.2022, וקבע כי "יינתן פסק דין המקבל את העתירה לגופה, אלא אם כן תוגש תגובה עד ליום 8.12.22 בשעה 13:00". ביום 8.12.2022 הגישה רשות האוכלוסין בקשה נוספת למתן ארכה, ובעקבותיה נתן בית המשפט המחוזי פסק דין בעתירה, בפתקית, בו נקבע כי נוכח התנהלותה של הרשות בהליך "העתירה מתקבלת. יינתן לעותרים 1 ו-2 מעמד עולה מכוח חוק השבות..." (להלן: פסק הדין).
לאחר שבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין שהגישה הרשות לבית משפט קמא נדחתה, היא הגישה ערעור על פסק הדין, ולצדו את הבקשה לעיכוב ביצוע שלפניי.
2.במסגרת בקשתה טוענת רשות האוכלוסין כי הן מאזן הנוחות והן סיכויי הערעור נוטים בבירור לטובתה. באשר למאזן הנוחות, הרשות טוענת כי מתן אשרת עולה למשיבים ייצור מצב שקשה לבטלו אם יתקבל הערעור, בין השאר בהינתן הזכאות שאשרה כאמור מביאה עמה למענק קליטה, להטבות במישור דיני המס ולדרכון ישראלי – זכויות שאת מימושן יהיה קשה, עד בלתי אפשרי, להשיב לאחור. יתרה מכך, הרשות מבהירה כי היא מסכימה למתן רישיון ישיבה מסוג א/5 (להלן: רישיון א/5) למשיבים 2-1, אשר יעניק להם "את כל הזכויות הסוציאליות הרלוונטיות", כלשונה, עד להכרעה בערעור, ומשכך עיכוב ביצוע פסק הדין כמעט ולא יפגע במשיבים. באשר לסיכויי הערעור, נטען כי אלו גבוהים ביותר, שכן פסק הדין ניתן בהיעדר סמכות, תוך סטייה מסדרי הדין הקבועים בתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000 וללא כל הנמקה מהותית התומכת בסעד שניתן.
3.לאור המתואר בבקשה לעיכוב ביצוע, ביום 20.12.2022 ביקשתי מהמשיבים להודיע האם הם מסכימים לעיכוב ביצוע פסק הדין כמבוקש, בכפוף למתן רישיון א/5 למשיבים 2-1, ולצד זאת ניתן צו ארעי המעכב את ביצוע פסק הדין. ביום 29.12.2022 הודיעו המשיבים כי הם מתנגדים לבקשה לעיכוב ביצוע, אך הצהירו כי הם מותירים את ההכרעה בנוגע להצעה שהוצעה להם לשיקול דעת בית המשפט. במסגרת הודעתם מרחיבים המשיבים בנוגע ל"גרירת הרגליים" בה אופיינה התנהלות המבקשת לאורך השנים, לשיטתם, וטוענים כי לאור התנהלות זו, ובהינתן עמידתם של משיבים 2-1 בתנאים לקבלת מעמד עולה מכוח חוק השבות – סיכויי הערעור נמוכים ביותר.
4.נוכח התחייבותה של רשות האוכלוסין להעניק רישיון א/5 למשיבים 2-1, אשר על פי תגובת המשיבים נמסרה להם לאחר שניתן פסק דין קמא; ומשלא מצאתי בתגובת המשיבים טענות שיש בהן ממש ביחס למאזן הנוחות – דין הבקשה לעיכוב ביצוע להתקבל, בכפוף למתן רישיון ישיבה כאמור. למסקנה זו אני מגיע מבלי להידרש לשאלת סיכויי הערעור, ודי אם אציין שהוא מעורר שאלות המצדיקות ליבון.
5.סוף דבר: פסק הדין של בית משפט קמא יעוכב עד להכרעה בערעור, וזאת בכפוף למתן רישיון ישיבה מסוג א/5 למשיבים 2-1 עד ליום 8.1.2023. לא יינתן למשיבים 2-1 הרישיון האמור עד למועד זה, יהיו המשיבים רשאים להגיש בקשה לביטול עיכוב הביצוע.
הערעור ייקבע לדיון בפני הרכב לא יאוחר מסוף חודש מרץ 2023, בכפוף לאילוצי היומן.
בנסיבות העניין, אין צו להוצאות ביחס לבקשה זו.
ניתנה
היום, ח' בטבת התשפ"ג (1.1.2023).
ש ו פ ט