עע"מ 8794/04 מנהל הארנונה במועצה המקומית זכרון יעקב נ. חברת מטע 11308/15

1.לפני בקשה לפסיקת הוצאות מטעם המשיבה מס'1 בהליך שבכותרת. עניינו של ההליך בשאלת סיווגן של קרקעות חקלאיות שלא נעשה בהן כל שימוש לצורך חיוב בארנונה - אם כקרקע חקלאית, כעמדתו של המערער, ואם כאדמת בור, כעמדת המשיבה מס' 1. היועץ המשפטי לממשלה ומרכז השלטון המקומי (משיבים מס' 2 ו-3 בהתאמה) הצטרפו להליך וחיוו את דעתם בסוגיה. ביום 9.11.05 הגיש המערער בקשה מוסכמת למחיקת הערעור, תוך ציון העובדה כי השאלה המשפטית טרם הוכרעה, ולפיכך הוסכם בינו לבין המשיבים מס' 2 ו-3 על מחיקת ההליך ללא צו להוצאות. המשיבה מס' 1 סברה כי בנסיבות אלה היא זכאית להוצאותיה.

2.בהחלטתי מיום 10.11.05 הוריתי לצדדים להגיש את עמדותיהם המנומקות בעניין. המערער טען כי העובדה שניתנה לו רשות ערעור, וכן צירופם של המשיבים מס' 2 ו-3 מלמדים על סוגיה משפטית אמיתית שהייתה בהליך. לפיכך, לטענתו, אין לחייבו בהוצאות. המשיבה שבה והודיעה כי היא עומדת על הוצאותיה.

3.לאחר בחינת הבקשה וטענות הצדדים נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל. אין לכחד כי ההליך גרם הוצאות למשיבה. כמו כן, נראה כי מחיקת ההליך נבעה משקלול סיכונים וסיכויים בהליך זה של המבקש, אשר התחדד לאור תגובת המשיבים מס' 2 ו-3 לסוגיה. בעצם העובדה כי בעל דין פותח בהליך יש משום העמדת המשיב בחבות בהוצאות. בעצם סיום מוקדם של ההליך, אין בכדי למעט מההוצאות שכבר נגרמו למשיב או להביא לפטור של המערער מנשיאה בהן – כולן או חלקן. באין טעם מבורר לסיום ההליך בשלב זה, אין לשלול מן המשיבה את זכותה להחזר מסוים של הוצאותיה. עם זאת, ער אני לכך שהמערער יזם את מחיקת ההליך, וחסך הוצאות לכל המעורבים, וכן זמן שיפוטי יקר. המדובר גם בשאלה משפטית שניתן היה לבררה בבית-משפט זה. לאחר שיקלול כל האמור, כמו גם העובדה כי המשיבה מס' 1 טענה אמנם להוצאות משמעותיות אולם לא הביאה כל ראיה לטענותיה, באתי לידי מסקנה שעל המערער לשאת בשכר טרחת עורך הדין של משיבה מס' 1 בסך של 10,000 ₪. סכום זה ישא הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום מתן החלטתי זו ועד לתשלום בפועל.