עע"מ 8805/01 באסמה נג'אר נ. מוחמד נג'אר

בפניי בקשה לפטור מהפקדת ערבון במסגרת הערעור שבכותרת. כן מונחת בפניי בקשה לדחיית הערעור על הסף בהעדר הפקדת ערבון. אדון בבקשות כסידרן.

1.הבקשה לפטור מהפקדת ערבון. דין הבקשה להידחות. הבקשה נעדרת פרטים ומסמכים חשובים, אשר בהעדרם לא ניתן לקבוע כי המערערות נתונות במצוקה כלכלית המונעת מהן להפקיד את הערבון שנקבע. כך, לא ניתן בבקשה פירוט כלשהו ביחס לחסכונות של המערערת 1, אשר שימשו מקור מחייה למערערות ואשר לגביהם נטען כי אזלו. לא צורפו כל מסמכים ביחס לחסכונות אלה, ואף לא נאמר דבר ביחס לקיומם של חסכונות או פקדונות כספיים נוספים. התיעוד היחיד שנמסר ביחס למצבן הפיננסי של המערערות הוא דף של חשבון בנק, אשר אינו מסייע לבקשתן באשר לא ניתן למצוא בו אף את ההכנסות אשר המערערות מודות בקיומן (תמיכה חודשית מאחי מערערת 1 הנמצאים בארצות הברית ושכר דירה המשולם למערערת 2). אכן, הפעולות המתועדות בדף חשבון זה הן בסכומים קטנים ביותר, ואינן שופכות אור ממשי על מצבן הכלכלי של המערערות. זאת ועוד, אין הבקשה מבהירה האם המערערות ניסו להעזר, לצורך הפקדת הערבון, באחי המערערת 1 המצויים בחו"ל, וגם מבחינה זו אין הבקשה עומדת בנדרש. לכך מתווספת העובדה, כי המערערות העמידו לעצמן עורך דין בבית משפט זה, כבבית משפט קמא, והדבר מצביע על יכולתן לממן את ההליכים המשפטיים. זאת ועוד, המערערות לא שילמו הוצאות שנפסקו לחובתן בבית משפט קמא, ובכך מתחדד הצורך בהפקדת ערבון בבית משפט זה.

משכך, דין הבקשה להידחות.

2.הבקשה לדחיית ההליך על הסף. בקשה זו מופיעה בתגובתו של המשיב לבקשה לפטור מהפקדת ערבון. הבקשה מיוסדת על הטענה, כי פניית המערערות לבית משפט זה בבקשה לפטור מהפקדת ערבון (ולהארכת מועד להפקדת ערבון עד להחלטה בבקשה האמורה) הייתה נגועה באיחור, והוגשה לאחר המועד האחרון להפקדת ערבון.

יש לדחות טענה זו, הן מטעם עובדתי והן מטעם עקרוני.

אשר לטעם העובדתי. המועד האחרון להפקדת הערבון על ידי המערערות היה 30 ימים לאחר קבלת ההודעה על הפקדת ערבון ביום 14.11.01 – היינו, ביום 14.12.01. יום זה היה יום ששי, שהוא יום פגרה (תקנה 4 לתקנות בתי המשפט וההוצאה לפועל (פגרות), התשמ"ג-1983). מכאן, כי המועד האחרון להפקדת הערבון היה ביום 16.12.01, וביום זה פנו המערערות בבקשה שבפניי לפטור מהפקדת ערבון, ולהארכת המועד להפקדתו עד למתן החלטה סופית בעניין. יוצא, כי בקשה זו לא היתה נגועה באיחור, ובכך נשמט הטעם העיקרי מתחת לבקשה לדחיית ההליך באין הפקדת ערבון.

לכך מתווסף טעם עקרוני. כי גם על פי טענת המשיב, האיחור לו הוא טוען בהפקדת הערבון היה של יומים, לכל היותר. אף במצב נטען זה אין עילה מספקת לדחיית ההליך על הסף. כפי שנפסק בבש"א 3780/98 רוזן נ' כפר הרי"ף, פ"ד נב(3) 626, עניינו של משיב בערעור בהפקדת ערבון מתמצה בעיקרו בהבטחת הוצאותיו בהליך. לכך ניתן להוסיף גם את עניינו של המשיב בבירור מהיר של הערעור. בין כך ובין כך, אין למשיב אינטרס ראוי להגנה במניעת בירור ענייני של הערעור בשל אי הפקדת ערבון, ומה גם כשאי הפקדת הערבון, על פי שיטתו שלו, נובעת מאיחור פעוט בפנייה לבית המשפט. במצב זה, גובר בבירור אינטרס המערערות במיצוי זכותן החוקתית לערעור ובבירור ענייני של ערעורן, על פני עניינו של המשיב, אשר אף השתהה בבקשתו לדחות את ההליך על הסף והגיש בקשה זו רק לאחר שנתבקשה ארכה לצורך הפקדת הערבון. גם על רקע זה, יש מקום להורות על הארכת המועד להפקדת ערבון, על מנת לאפשר למערערים את יומם בבית המשפט, וממילא דין הבקשה לדחיית הערעור בהעדר הפקדת ערבון, להידחות.

סופם של דברים, שתי הבקשות שבפניי נדחות. המערערות יפקידו את הערבון בסך 30,000 ₪ בתוך 30 ימים מקבלת החלטה זו.