עע"מ 8805/18 רשות מקרקעי ישראל נ. שלומי גרציאני

1.

בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים (כב' השופט ש' מנדלבום ) בעת"ם 33186-09-17 ובעת"ם 46030-09-17 שניתן ביום 25.10.2018, ובגדרו התקבלה עתירת המשיבים 3-2 (להלן: הזוג לוגסי ) נגד החלטת ועדת המכרזים לבטל את זכייתם במכרז לבנייה דו-משפחתית במגרשים בכרמיאל (להלן: המכרז ).

רקע

2.

ביום 28.7.2016 פרסמו רשות מקרקעי ישראל, היא המבקשת 1 (להלן: רמ"י ), ומשרד השיכון והבינוי, הוא המבקש 2 (להלן: משרד השיכון ), את המכרז. לפי תנאי המכרז הרלוונטיים לענייננו, ההשתתפות במכרז תותר לשני מציעים במשותף בלבד, ובני זוג ייחשבו כמציע אחד. בנוסף, תינתן עדיפות לזכייה במכרז, בין היתר, ל"חסר דיור" (מי שלא היו לו זכויות בדירה בעשר השנים שקדמו להגשת ההצעה). הזוג לוגסי, יחד עם המשיב 1 ובת-זוגו (להלן: הזוג גרציאני ), הגישו הצעה משותפת להשתתפות במכרז, במסגרתה הצהירו, בין היתר, כי הם "חסרי דיור" (להלן: ההצעה או ההצעה המשותפת ). ועדת המכרזים של רמ"י, האמונה על בחינת הצעות ההשתתפות במכרז (להלן: ועדת המכרזים ), קיבלה את הצעתם של הזוגות לוגסי וגרציאני והם זכו במכרז. ביום 25.7.2017 מימשו שני הזוגות את זכייתם במכרז ובחרו במגרש מספר 29 (להלן: המגרש ).

3.

בהמשך לכך, התברר למבקשים כי על שמו של הזוג גרציאני רשומות זכויות בבית מגורים ומשכך הוא אינו "חסר דיור" כפי שהוצהר על-ידו בהצעה. לפיכך, פסלה ועדת המכרזים את ההצעה המשותפת וביטלה את זכייתו של הזוג גרציאני במכרז. כן פסלה ועדת המכרזים את זכייתו של הזוג לוגסי, וזאת לנוכח האמור בסעיף 4.16 לתנאי המכרז, הקובע כי ביטול ההצעה במכרז על ידי אחד השותפים יביא לביטול ההצעה של השותף האחר (להלן: ההחלטה ).

4.

על רקע האמור, הגיש כל אחד מן הזוגות עתירה לבית המשפט המחוזי לביטול ההחלטה. העתירה הרלוונטית לענייננו היא העתירה שהגיש הזוג לוגסי (להלן: עתירת לוגסי ), שבמסגרתה נתבקש בית המשפט המחוזי להורות על ביטול ההחלטה השוללת את זכייתו במגרש; להורות על זכותו במחצית מהמגרש; ולחלופין, וככל שלא תתקבל העתירה שהוגשה על-ידי הזוג גרציאני, לאפשר לזוג לוגסי לבחור זוכים אחרים העומדים בתנאי המכרז.

פסק דינו של בית המשפט המחוזי

5.

בית המשפט המחוזי, אשר הורה על איחוד הדיון בעתירות, דחה את עתירת גרציאני וקיבל את עתירת לוגסי, שבגדרה נקבע כי אין בכך שהצעת הזוג גרציאני נפסלה כדי להביא, בהכרח, לפסילתה של הצעת הזוג לוגסי. בית המשפט המחוזי קבע כי ניתן לפרש את סעיף 4.16 לתנאי המכרז, הקובע, כאמור, כי ביטול הצעתו של שותף אחד במכרז יביא לביטול ההצעה של שותפו, באופן שהצעתו של השותף האחר תבוטל רק במקרים בהם שותפו בוחר מיוזמתו שלא להשלים את הליכי המכרז. מאחר שבענייננו הזוג גרציאני לא יזם את ביטול השתתפותו במכרז, נקבע כי לא היה מקום להורות על ביטול הצעתו של הזוג לוגסי. בתוך כך נקבע כי הזוג לוגסי יוכל לממש את זכייתו על-ידי מציאת שותף חלופי במגרש, ובכפוף לתנאים שנקבעו.

המבקשים הגישו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בעתירת לוגסי, ובצדו בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין עד שתתקבל הכרעה בערעור – היא הבקשה שלפניי.

הבקשה דנן

6.

המבקשים טוענים כי סיכויי הערעור להתקבל גבוהים, וזאת, בין היתר, משום שפרשנותו של בית המשפט המחוזי להוראות המכרז אינה עולה בקנה אחד עם לשונן ותכליתן, כמו גם עם עקרון השוויון בין הזוג לוגסי לבין מציעים נוספים אשר הגישו, או נמנעו מלהגיש, הצעתם למכרז. עוד טוענים המבקשים, כי הפרשנות האמורה עשויה להטיל נטל כבד על רשויות נוספות המנהלות מכרזים מסוג זה. כמו כן, המבקשים טוענים כי אף שיקולי מאזן הנוחות מטים את הכף לטובת הקפאת המצב הקיים, וזאת משום שככל שתחול התקדמות בהליכים למציאת שותף חלופי לזוג לוגסי במגרש, יתעורר קושי להשיב את המצב לקדמותו, וכי דחיית הבקשה לעיכוב ביצוע עשויה לייתר את ההכרעה בערעור. עוד נטען כי אף אם יידחה הערעור, עיכוב ביצוע פסק הדין לא ימנע מהזוג לוגסי לממש את זכייתו במכרז בשלב מאוחר יותר.

7.

בתגובתו לבקשה טוען הזוג לוגסי כי יש לדחותה ולו משום שהמבקשים נמנעו מלפנות לבית המשפט המחוזי בבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין קודם להגשת הבקשה דנן. כמו כן, נטען כי סיכוייו של הערעור להתקבל קלושים, וזאת על יסוד הנימוקים שניתנו על-ידי בית המשפט המחוזי. אשר למאזן הנוחות, נטען כי המבקשים לא הצביעו על נזק בלתי הפיך שעלול להיגרם להם אם תידחה הבקשה, וכי מאזן הנוחות נוטה דווקא לטובתו של הזוג לוגסי, לאור הנזקים הכלכליים הממשיים והבלתי הפיכים שנגרמים לו עקב אי מימוש הזכייה במכרז.

המשיב 1 ציין בתגובתו כי הוא אינו צד לסכסוך מושא הערעור, ומשכך הוא אינו נוקט עמדה בנדון.

דיון והכרעה

8.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל, כפי שיפורט להלן.

כלל ידוע הוא כי על המבקש לעכב את ביצועו של פסק דין להוכיח כי סיכויי הערעור להתקבל גבוהים וכן כי שיקולי מאזן הנוחות נוטים לטובתו (ראו: עע"ם 3556/18 אלקטרה אנרגיה בע"מ נ' לסיכו בע"מ , פסקה 6 (17.5.2018)). עוד נקבע בפסיקה, כי בין השיקולים האמורים מתקיים יחס של "מקבילית כוחות", כך שאם שיקולי מאזן הנוחות נוטים במובהק לטובת מתן סעד זמני, תידרש הוכחה מוחלשת לסיכויי הערעור, ולהפך (ראו: עע"ם 5490/17 נווה שלום פרויקטים ומסחר בע"מ נ' רשות מקרקעי ישראל , פסקה 13 (7.3.2018)). עוד נפסק, כי ככלל, יש ליתן מעמד בכורה לשיקולי מאזן הנוחות (ראו: ע"א 7375/16 זכרנקו נ' מדינת ישראל , פסקה 13 (15.11.2016)).

9.

בענייננו, על פני הדברים, ומבלי לטעת מסמרות, נראה כי הערעור אינו משולל כל יסוד, וזאת, בין היתר, לנוכח השאלה הפרשנית העומדת במרכזו. בנוסף, שוכנעתי כי מאזן הנוחות נוטה במובהק לטובת המבקשים (ראו: עע"ם 5490/17 נווה שלום פרויקטים ומסחר בע"מ נ' רשות מקרקעי ישראל , פסקה 14 (7.3.2018)). המכרז דנן הוא מכרז הקמה, שעניינו בבנייה במגרשים, ומשכך מימוש זכייתו של הזוג לוגסי במכרז עשוי להקשות בעתיד על השבת המצב לקדמותו, אם יתקבל ערעור המבקשים (ראו: עע"ם 2915/12 ש.ו.ת ורד בר כבישים ופיתוח בע"מ נ' רכבת ישראל בע"מ , פסקה 9 (31.5.2012); עניין נווה שלום , פסקה 14; עע"ם 8732/18 פפושדו פרויקט 3 בע"מ נ' רשות מקרקעי ישראל , פסקה 8 (23.12.2018)). מנגד, הנזקים שעשויים להיגרם לזוג לוגסי, כעולה מתגובתו, הם כספיים, ולפיכך, במידה שהערעור יידחה, ניתן יהיה לפסוק לזוג לוגסי פיצוי כספי על נזקיו.

10.

עוד אוסיף כי יש לדחות את טענת הזוג לוגסי שלפיה היה על המבקשים לפנות תחילה לבית המשפט המחוזי בבקשה לעיכוב ביצוע, וזאת לאור הסמכות המוקנית לבית משפט זה, משעה שהוגש ערעור, להורות על עיכוב ביצועה של ההחלטה נושא הערעור, כאמור בסעיף 43(ב) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), התשס"א-2000.

11.

סוף דבר: אני מורה על עיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי עד להכרעה בערעור שהגישו המבקשים על פסק הדין.

הערעור ייקבע לדיון בהקדם, בכפוף לאילוצי יומן בית המשפט.