עע"מ 8914/20 מועצה מקומית גוש חלב נ. עורכי דין לקידום מנהל תקין

הבקשה שבכותרת הועברה לטיפולי על רקע חילופים בלשכת הרשמים.

הערעור דנן מופנה נגד פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים בעת"מ 3-9350-06-20 מיום 10.11.2020. בגדרי פסק הדין נקבע כי הסמכות למתן הנחה בארנונה למבנה ריק נתונה ל"ועדת הנחות" ולא לגזבר של המועצה המקומית לבדו.

המערערים עותרים להוספת משרד הפנים כצד להליך נוכח השלכות הרוחב שעשויות להיות לסוגיה זו לטענתם, וכן בהתחשב בכך שתקנות הסדרים במשק (הנחה מארנונה), השתנ"ג-1993 מותקנות על-ידי שר הפנים.

הן המשיבים והן משרד הפנים מתנגדים לבקשה.

כידוע, בפסיקה נקבע מבחן משולש לצירופו של צד להליך לפי תקנה 425 ל תקנות סדר הדין האזרחי , התשמ"ד-1984 החלה על המקרה דנן מכוח תקנה 34 לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), תשס"א-2000, ולפיו יש לבחון האם בעל הדין המבקש את הצירוף או מי שצירופו מבוקש עלולים להיפגע ישירות מתוצאת ההכרעה בערעור אם אותו בעל דין לא יצורף להליך; האם ראוי שההכרעה תכבול במעשה בית-דין את מי שצירופו מבוקש; והאם שיקולים של יעילות וסדר דיוני תומכים בצירופו להליך. הנטל להוכחת תנאים אלו מוטל על מבקש הצירוף (ראו: בש"א 3973/91 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' קרנית – קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים , פ"ד מה (5) 457, 464 (1991)).

בענייננו, לא ראיתי להורות על צירופו של משרד הפנים כצד להליך. משרד הפנים עצמו מתנגד לצירוף, ומכאן כי הוא לא סבור שההליך עשוי לפגוע בו. כמו כן, המערערים לא הניחו תשתית עובדתית לתמיכה בטענתם כי לערעור עשויות להיות השלכות רוחב שמחייבות את צירופו של משרד הפנים. לא למותר לציין כי בית המשפט המחוזי דחה בגדרי פסק הדין בקשה לצירוף משרד הפנים כצד להליך קמא בקבעו כי "...לא הונחה לפניי תשתית ראייתית נאותה המצביעה על כך שרשויות (בוודאי לא רבות) אחרות נהגו כפי שנוהגת המועצה המשיבה" (פיסקה 13 לפסק הדין). נוכח טענות המערערים אציין כי אין הכרח בצירופו של מחוקק המשנה להליך הנוגע לפרשנות התקנות שהותקנו על-ידיו.

כמובן שאין בהחלטתי זו כדי למנוע מההרכב שידון בהליך כדי לקבל כל החלטה אחרת.

בנסיבות העניין, המערערים יישאו בהוצאות המשיבים בסך של 500 ש"ח.