עע"מ 8914/20מועצה מקומית גוש חלב נ. עורכי דין לקידום מנהל תקין

בין הצדדים לערעור זה נפלה מחלוקת משפטית: האם הסמכות לדון להעניק הנחה בארנונה למבנה ריק נתונה לגזבר של מועצה מקומית לבדו, כפי שטוענים המערערים – המועצה המקומית גוש חלב וגזברה – או שהסמכות נתונה ל"ועדת הנחות" שכוללת מלבד הגזבר גם חברים נוספים, כפי שטוענים המשיבים, ובהם חבר מועצת גוש חלב. בית המשפט לעניינים מינהליים קבע כי הסמכות נתונה לוועדת ההנחות, והמערערים הגישו ערעור על הכרעה זו, ולצידו בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין.

במישור של סיכויי ההליך יש משקל לכך שמדובר בשאלה משפטית. יחד עם זאת, פסק הדין מנומק ומתיישב עם לשון התקנות הרלוונטיות, ואין לומר כי סיכויי ההליך גבוהים במידה המצדיקה, כשלעצמה, את עיכוב הביצוע. הדגש מושם אפוא על מאזן הנוחות. במישור זה לא הצביעו המערערים על נזק כלשהו שעתיד להיגרם למועצה המקומית גוש חלב או לגזברה. טיעוניהם התמקדו בכך שלפסק הדין עשויות להיות השלכות רוחב, במובן זה שישנן רשויות מקומיות אחרות שגם בהן האחראי על הענקת ההנחה בארנונה הוא הגזבר לבדו. ברם, וגם אם נניח כי כך הם פני הדברים, לא הוסבר מדוע העברת הדיון לוועדת ההנחות, שהגזבר הוא אחד מחבריה, עלול לגרום לנזק כלשהו, ובוודאי לנזק שלא יהיה ניתן לתקנו אם יתקבל הערעור. יתר על כן, לא הוסבר כיצד עיכוב הביצוע בין הצדדים הקונקרטיים לתיק זה עשוי להשפיע – לכאן או לכאן – על "השלכות הרוחב", גם לו הייתי מניח את קיומן. לבסוף, ולכל הפחות, לא הוסבר מדוע אם לא יעוכב הביצוע והערעור יתקבל לבסוף – תהא התוצאה חמורה יותר ממצב שבו יעוכב הביצוע ולבסוף יידחה הערעור. כללו של דבר, המערערים לא הצביעו על כל נזק שעתיד להיגרם אם הדיון על ההנחות המדובר ייערך בוועדה ולא יימסר להכרעת הגזבר לבדו. בנסיבות אלה אין מקום לסטות מן הכלל של ביצוע פסק הדין עם נתינתו.

הבקשה נדחית.