עע"מ 9017/08 מקס מאייר נ. עיריית נס ציונה

1.

לפניי בקשה מטעם משיבה 1, עיריית נס ציונה, למחיקת כתב הערעור על הסף. הבקשה הוגשה במסגרת ערעור על פסק דין שניתן בעתירה נגד הליכי גבייה מנהליים בגין חובות ארנונה בסך של כ- 3 מיליון ₪. בית המשפט פסק כי טענות המערער לפיהן לא ידע על קיום החוב כלפיו וכי לא קיבל שומה או התראה בנושא הן טענות בלתי מבוססות שאינן מתיישבות עם המציאות.

2.

המשיבות מבקשות למחוק על הסף את כתב הערעור, מאחר שאורכו חורג, לשיטתן, מכל קנה מידה סביר ואינו תואם את הוראות התקנות. המשיבות טוענות כי מ דובר למעשה בסיכומים, שנועדו להקנות למערער יתרון דיוני על פני המשיבות, אשר יוגבלו בהגשת סיכומיהן. כן נטען כי כתב הערעור ערוך על דרך הויכוח, והוא כולל ציטוטים רבים, לרבות של פסקי דין. המשיבות מוסיפות וטוענות כי לכתב הערעור צורפו נספחים רבים ואסמכתאות משפטיות, בניגוד לתקנה 419 לתקנות סדר הדין האזרחי (להלן: התקנות ), הקובעת כי לכתב הערעור יש לצרף רק החלטות שיפוטיות הנוגעות לעניין נשוא המחלוקת. לחילופין התבקשה השבתו של כתב הערעור על נספחיו, תוך מתן הוראה למערער להגיש כתב ערעור מתוקן.

3.

המערער בתגובה טוען כי כתב הערעור מופנה נגד כל בסיס ההכרעה של בית המשפט המחוזי. לדבריו, פסק הדין הינו ארוך ומורכב. המערער סבור כי בנסיבות אלה אורכו של כתב הערעור אינו חורג מן המקובל, בהתחשב בנסיבות המורכבות של התיק. נטען כי פרישה רחבה של טענות המערער מחויבת המציאות בשל הצורך להבהיר ולפרט מהלך אירועים של עשרים שנה. פרישה זו אינה פוגעת במשיבות והיא נועדה אך כדי להקל על בית המשפט. המערער מוסיף כי קיים בערעור עניין ציבורי רחב.

4.

אמות המידה לאורן נבחנת בקשה להורות על תיקון כתב ערעור בהתאם להוראות תקנה 414 לתקנות, הותוו בע"א 1501/05 כהן נ' מנהל מס שבח (טרם פורסם, 8.5.2005). נקודת המוצא לעניין זה היא כי אין בית המשפט "עורך על" של כתבי הטענות. מזכות הטיעון של בעלי הדין נגזר החופש של הצדדים לנסח את כתבי הטענות ולקבוע את היקפם. אולם אין המ דובר

בזכות בלתי מוגבלת. את זכות הטיעון יש לאזן כנגד אינטרסים אחרים. במסגרת זאת, יש להבטיח את האינטרס של הצד שכנגד לדעת מהי גדר המחלוקת ומפני מה עליו להתגונן. כמו כן, יש להגן על השוויון הדיוני בין בעלי הדין ויש להבטיח ניהול יעיל של ההליך, לטובת כלל הגורמים הנוגעים לעניין. יש לזכור, עם זאת, כי נוכח החשיבות המוקנית לזכות הטיעון של בעלי הדין, השימוש בתקנה 414 לתקנות נעשה במשורה, רק באותם מקרים חריגים בהם קיים חשש ממשי לפגיעה באינטרס מוגן של בעלי דין אחרים או לפגיעה בתפקוד המערכת השיפוטית (ראו, ע"א 11829/05 גד כימיקלים בע"מ נ' BIP Chemicals Ltd (לא פורסם, 9.4.2006)).

5.

במקרה שלפני, עיון בהודעת הערעור מעלה כי היא אכן מפורטת, אולי אף מפורטת יתר על המידה. הודעת הערעור, המחזיקה 44 עמודים, כוללת רקע כללי, טענות "בקליפת אגוז" ודיון מפורט בכל טענה. יתכן כי היה מקום לקצר באופן משמעותי בפירוט הטענות. עם זאת, לא מצאתי מקום להורות על קיצור כתב הערעור בשלב זה של הדיון. משיבה 1 לא טענה כי היא מצויה במצב בו היא אינה יכולה להתגונן כראוי מפני הערעור. אכן, מקריאת הודעת הערעור עולה באופן ברור המחלוקת בין הצדדים, ואין לומר כי כתב הערעור אינו תוחם את גדרי המחלוקת בין בעלי הדין. נימוקי הערעור גופם מובחנים בתוך הודעת הערעור. יש להתחשב בטענת המערער כי הערעור מופנה גם פסק דין רחב יריעה, וכי השתלשלות העניינים הנוגעת לערעור משתרעת על פני כעשרים שנה. על רקע זה, אין לומר כי היקף הטיעון חורג במידה ניכרת מן המקובל בהליכים מן הסוג הנדון. אשר לפגיעה הנטענת בשוויון בין בעלי הדין, הדיון בהליך זה יתנהל ממילא על יסוד הסיכומים שיוגשו (ראו, ע"א 6929/05 מגיריש נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ (לא פורסם, 5.1.2006)) וממילא יהא על המערער למקד ולצמצם את טענותיו בהתאם להיקף הסיכומים או עיקרי הטיעון שייקבע. במצב דברים זה, אין לומר כי האינטרס של המשיבה 1 לשוויון דיוני נפגע באופן המצדיק התערבות בדרך בה נוסחה הודעת הערעור.

6.

יחד עם זאת, יש ממש בטענת המשיבות לגבי צירוף מוצגים לכתב הערעור. בתקנה 419 לתקנות, מפורטים המסמכים אותם יש לצרף לכתב הערעור. נספחים ב' ואילך להודעת הערעור שהוגשה בהליך זה אינם נמנים על מסמכים אלה. גם אם מ דובר במסמכים המצויים בתיק בית המשפט קמא, השלב המקובל לצירוף חומרים אלה הוא שלב הגשת הסיכומים בכתב בצירוף תיק מוצגים (תקנה 438(2) לתקנות). מכל מקום, לא ניתן לצרף מסמכים אלה להודעת הערעור. נמצא, כי יש להוציא מתיק הערעור את הנספחים שצורפו להודעת הערעור, למעט נספח א'. כפועל יוצא מכך יש למחוק מהודעת הערעור את ההפניות לנספחים אלה.

סיכומו של דבר, אין מקום לתיקון הודעת הערעור גופא, אך יש להוציא ממנה את הנספחים ב' ואילך ולמחוק את ההפניות לנספחים אלה. המערער יגיש אפוא הודעת ערעור מתוקנת, ללא הנספחים הנזכרים, תוך עשרה ימים מעת המצאת החלטה זו. המערער ישא בשכר טרחת עורך דין לטובת משיבה 1 בגין בקשה זו בסך 1,000 ₪.

בשולי הדברים יצוין כי המערער המציא למזכירות בית המשפט את הודעת הערעור המלאה, על נספחיה. משכך, אין מקום להידרש לבקשת המשיבה 1 (מיום 28.12.2008) למחיקת הערעור מחוסר מעש.