עע"מ 9150/05 מעין החינוך התורני נ. נציגות הבית המשותף,ועד הבית ברח' פפר 1

1.ביום 11.7.05 קיבל בית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב (כבוד השופט ע' פוגלמן) עתירה שהוגשה על ידי המשיבה 1 דכאן. משנתקבלה העתירה, הורה בית המשפט לפנות מבנה שהוחזק על ידי המערערת בעע"מ 9150/05 (להלן – העמותה). המבנה הוחזק מכוח הקצאה שנעשתה על ידי המערערת בעע"מ 9153/05 (להלן – העירייה). המבנה משמש כפנימייה ומקום לימוד לכ-40 תלמידים. בפסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים נקבע כי פינוי המבנה יבוצע לא יאוחר מהיום – 2.10.05. ביום 7.9.05 הגישה העירייה לבית המשפט לעניינים מינהליים בקשה לעיכוב ביצועו של פסק הדין עד ליום 2.1.06. בית המשפט קמא דחה את הבקשה ביום 18.9.05. העמותה והעירייה הגישו ערעורים נפרדים על פסק הדין, זאת ביום 26.9.05. עם הגשת הערעור הוגשה על ידי כל אחד מגורמים אלו – העירייה והעמותה – בקשה לעיכוב ביצועו של פסק הדין. אלו הבקשות המונחות לפניי.

2.ההתנהלות של העירייה והעמותה לעניין מועד הגשתם של הערעור והבקשה לעיכוב ביצוע מעוררת תמיהה. כאמור, פסק הדין ניתן בבית המשפט לעניינים מינהליים ביום 11.7.05. אין זה ברור מדוע צריך היה לחכות עד ליום 26.9.05, הוא המועד בו הוגשו הערעורים והבקשות לעיכוב ביצוע. הן העירייה והן העמותה חיכו כמעט עד הרגע האחרון, וכוונתי כמובן ליום 2.10.05, הוא המועד אותו קצב בית המשפט לעניינים מינהליים כמועד האחרון שעד אליו יש לבצע את הפינוי. בעלי הדין ביקשו לטעון לסיכויי הערעור, אך בנסיבות המקרה הנוכחי לא ראיתי לנכון לאפשר טיעונים לעניין זה. די אם אומר כי בנסיבות המקרה סיכויי הערעור אינם מרשימים. כאשר מצרפים לכך את הדברים שהזכרתי באשר לאיחור מופלג בהגשת הערעורים והבקשות לעיכוב ביצוע, דומה שמתבקש מכך שאותן בקשות תידחנה. חרף כל זאת, נראה לי שגם אם העמותה והעירייה אינן זכאיות להתחשבות, הרי יש להתחשב בתלמידים הנמצאים בפנימייה. ברי, כי אם לא יינתן עיכוב ביצוע יהא עליהם לעזוב את המבנה כבר מחר. העירייה והעמותה היו צריכים לעשות מאמצים עילאיים על מנת למצוא מקום חלופי. על סמך החומר הכתוב הנמצא לפני לא אוכל לומר כי פעלו כך.

3.נראה לי שכאשר מאזן הנוחות הוא נשקל מבחינתם של התלמידים בפנימייה נוטה הכף לכיוון עיכוב ביצוע. יחד עם זאת, לאור ההתנהלות של העירייה והעמותה, יש לאזן את כפות המאזניים על דרך חיוב שתי מוסדות אלו במתן פיצוי לתקופת עיכוב הביצוע, וזאת ללא קשר לתוצאות הערעור. לפיכך, עיכוב הביצוע כפי שאורה עליו בהמשך יותנה במתן פיצוי כדלקמן. כל חודש, במהלך תקופת עיכוב הביצוע, ישלמו העירייה והעמותה סכום של 15,000 ₪ לידי המשיבה 1. למען הסר ספק יובהר, כי הכוונה היא שכל אחד מהמוסדות ישלם סכום של 15,000 ₪. לא ישולם הסכום האמור תוך 20 ימים מהיום, לעניין חודש אוקטובר, ומידי תאריך מקביל בחודשים הבאים, יבוטל עיכוב הביצוע.

4.על פי התצהיר שהוגש לבית המשפט לעניינים מינהליים לתמיכה בבקשתה של העירייה לעיכוב ביצוע, מתבקש העיכוב עד ליום 2.1.06. לפיכך, עיכוב הביצוע עליו אני מורה יהא עד לתאריך האמור. בנוסף לכך, ייקבעו הערעורים לשמיעה לא יאוחר מיום 20.12.05. כבוד הרשם מתבקש להוציא צו סיכומים בהתאם. העירייה והעמותה יישאו כל אחת בשכר טרחת עורך דין בסך 7,500 ₪ של המשיבה 1 ובסכום זהה בשכר טרחת עורך דין של המשיב 4.