עע"מ 922/11 הגב' רבקה בוקובזה נ. פמלה ויונתן לובל

השופט א' גרוניס:

1.

בית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים דחה עתירה שהגישו המערערות. בעתירה השיגו המערערות על החלטה של המשיבה 2 לאשר תוכנית בניין עיר מסוימת לגבי מבנה בו מתגוררות המערערות וכן המשיבים 1 ו- 6-4.

2.

המבנה בו מדובר הינו מבנה ישן, בן למעלה מ-100 שנים. המערערות טוענות כי קיימת סכנה ליציבותו של המבנה וכי לפיכך לא היה מקום לאשר את התוכנית. עוד טוענות המערערות כי אם התוכנית מאושרת הרי ראוי שגם היחידה בה הן מתגוררות תיכלל בה, כך שאף הן תוכלנה לשפר את תנאי המגורים. בית משפט קמא דחה כאמור את טענותיהן של המערערות.

3.

אנו סבורים שצדק בית משפט קמא. ראשית יצוין, כי אין זו הפעם הראשונה שהמערערות באות בפני בית משפט זה. בהליך קודם (עע"ם 4897/06, 1204/07) נקבע כי המערערות בנו גרם מדרגות שלא כדין (וכן ראו עע"ם 9090/09). מסתבר, כי המערערות לא הרסו עד היום את גרם המדרגות. כאשר זה המצב, אל להן למערערות לצפות שבית המשפט יעניק להן סעד לגבי אותו מבנה עצמו. שנית, בהחלטה של מוסד התכנון בעניין אישור התוכנית המסוימת נקבע במפורש כי תנאי להוצאת היתר בנייה לפי התוכנית הוא שתוגש חוות דעת של קונסטרוקטור וזאת לעניין יציבות המבנה. עוד נקבע כי עבודות הבנייה יתבצעו בפיקוחו של קונסטרוקטור. דומה שיש בכך תשובה מספקת לחששן של המערערות באשר ליציבות המבנה. נוכח העובדה שהמערערות ממשיכות להפר את דיני התכנון והבנייה, וזאת ככל שמדובר במדרגות שבנו, אף אין צידוק לכלול את דירתן בתוכנית שאושרה.

4.

לסיכום, אין בסיס לערעור ולפיכך אנו מחליטים לדחותו. המערערות ישאו בשכר טרחה בסך 10,000 ש"ח לכל אחד מן המשיבים 1, 2, ו-3 וכן בהוצאות בסך 1,000 ש"ח לזכות כל אחד מן המשיבים 4, 5 ו-6.