פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
עע"ם
9289/20
לפני:
כבוד השופט י' אלרון
המבקשת:
לייט טי. אל. וי אן. טי. איי
בע"מ
נ ג ד
המשיבות:
1. נת"ע - נתיבי תחבורה עירוניים
להסעת המונים
בע"מ
2. אורבניקס אל. אר. טי בע"מ
3. טי. אמ. טי - תל אביב מטרופולין
טראמווי
בע"מ
4. סיטי טראם בע"מ
5. סמארט טי אל וי - קבוצת רכבת קלה
בע"מ
בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו ב-עת"ם
73927-11-20 מיום 20.12.2020 שניתן על ידי השופטת אביגיל כהן
בשם
המבקשת:
עו"ד
יוסף בנקל; עו"ד שירי שפירא;
עו"ד
בתיה מרקוס; עו"ד דור חדד
בשם
המשיבה 1:
עו"ד
יחיאל כשר; עו"ד דורון קילשטיין;
עו"ד
מאיה כ"ץ הילברג
בשם המשיבה 3:
עו"ד נדב ויסמן; עו"ד גיורא אונגר;
עו"ד דניאל פז; עו"ד טל רוזנווסר
בשם המשיבה 5:
עו"ד תומר ויסמן; עו"ד גיל לבקוביץ'
החלטה
1.
לפניי בקשה לסעד זמני עד להכרעה בערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (השופטת א' כהן ) בעת"ם 69997-11-20 ובעת"ם 73927-11-20 מיום 20.12.2020.
2.
כעולה מפסק דינו של בית המשפט המחוזי ומטענות הצדדים, פרסמה עיריית תל אביב-יפו במהלך שנת 2018 מכרז למימון, תכנון, הקמה, תחזוקה והעברה של שני קווי רכבת קלה במטרופולין של העיר.
המבקשת והמשיבות 2 – 5 הגישו את הצעותיהן למכרז, ובשלב ראשון נבדקו הערבויות אשר צורפו להן.
על רקע ליקויים מסוימים שהתגלו בכתבי הערבויות שצורפו להצעת המשיבה 2, התכנסה ועדת המכרזים של נת"ע – נתיבי תחבורה עירוניים להסעת המונים בע"מ (המשיבה 1; להלן: הוועדה ו- נת"ע , בהתאמה ) וקבעה בהחלטותיה מיום 21.9.2020 ומיום 12.10.2020 כי הליקויים נעשו בתום לב, אינם מהותיים ואין בהם כדי למנוע את חילוט הערבויות או להעניק למשיבה 2 יתרון על פני מציעים אחרים – ועל כן אין לפסול את הצעתה.
ערעור חלקי על החלטות אלה שהוגש מטעם המשיבה 3 נדחה בהחלטת הוועדה מיום 12.11.2020; ובהמשך, הוגשו שתי עתירות מנהליות נגד ההחלטות – האחת על ידי המשיבה 3, והאחרת על ידי המבקשת.
3.
בפסק דינו מיום 20.12.2020, דחה בית המשפט המחוזי את העתירות.
נקבע, כי אומנם נפלו פגמים בערבויות שצירפה המשיבה 2 להצעתה, אולם בנסיבות העניין ניתן היה "להכשיר" פגמים אלו. זאת, בין היתר, מאחר שהפגמים בכתבי הערבויות נפלו בתום לב, הם אינם מהותיים, ואין בהם כדי להעניק למשיבה 2 יתרון על פני מציעים אחרים.
4.
על פסק דינו של בית המשפט המחוזי הוגשו שני ערעורים לבית משפט זה: האחד מטעם המשיבה 3 בבקשה דנן (עע"ם 9260/20), והאחר מטעם המבקשת.
המשיבה 3 צירפה לערעור שהוגש מטעמה בקשה לקביעת "דיון דחוף" בו, בגדרה צוין כי "בשלב זה צפוי לחלוף פרק זמן משמעותי עד שיוכרזו תוצאות המכרז הסופיות",
ועל כן אין היא רואה לנכון להגיש בקשה למתן צו ביניים עד להכרעה בערעור .
בהתאם לכך, ובשים לב להסכמת הצדדים, קבעתי בהחלטתי מיום 19.1.2021 כי "הדיון בערעור ייקבע בהקדם, בכפוף לשיקולי היומן".
5.
לצד זאת, המבקשת בתיק דנן צרפה לערעורה בקשה לסעד זמני עד להכרעה בערעור, שיורה לנת"ע להימנע מקידום הליכי המכרז, וכן להימנע "מכל פעולה אשר עלולה לסכל את הדיון בערעור".
לטענת המבקשת, סיכויי הערעור טובים, ומאזן הנוחות "נוטה במובהק" לטובתה.
בכלל זה, נטען כי הסעד הזמני המבוקש נחוץ לשם "מניעת מצב בו ... בין במודע ובין שלא במודע שיקולים זרים שאינם ממין העניין על ידי הוועדה עלולים להשפיע, ולו למראית עין, על קבלת החלטותיה הסופיות ולהטות שיקול דעתה". לגישת המבקשת, משלב שקיים ספק באשר לתקינות הערבויות שצורפו לאחת ההצעות במכרז, יש "לעצור את הליכי המכרז".
6.
מנגד, נת"ע והמשיבה 2 טוענות כי יש לדחות את הבקשה.
בכלל זה, נטען כי סיכויי הערעור אינם טובים; כי הסעד הזמני המבוקש כלל אינו נחוץ, שכן "נוכח מספר ההצעות במכרז, היקפן ומורכבות בדיקתן, הכרזה על הזוכות במכרז ... לא צפויה בחודשים הקרובים"; כי עיכוב המכרז והליך בדיקת ההצעות שהוגשו במסגרתו יפגע באינטרס הציבורי שבשיפור תשתיות התחבורה במרכז הארץ; וכי המבקשת לא הצביעה על נזק ממשי שייגרם לה אם לא יינתן הסעד הזמני המבוקש.
המשיבות 4 ו- 5 טוענות אף הן כי אין להיעתר לבקשה לסעד זמני במלואה, שכן הדבר יגרור עיכוב בביצוע המכרז; וכי חלף זאת יש להורות על קיום הדיון בערעור בהקדם.
נוסף על כך, המשיבה 4 הציעה בתגובתה כי "ייקבע ויודע לכל משתתפי המכרז שתוצאות המכרז כפופות להכרעותיו של בית משפט נכבד זה בערעור"; ואילו המשיבה 5 סבורה כי יש "ליתן סעד זמני שלפיו על הוועדה להימנע מלבחור ומלהכריז על ההצעות הזוכות במכרז" עד להכרעה בערעור.
לבסוף, המשיבה 3 "אינה מתנגדת" לבקשה, אולם סבורה כי "ניתן להסתפק בסעד חלופי מידתי יותר", כהגדרתה שלפיו הדיון בערעור ייקבע בהקדם האפשרי, ויינתן סעד זמני המורה לנת"ע להימנע מביצוע חלק משלבי המכרז – ובכלל זה, להימנע מבדיקת ההצעות הפיננסיות שצורפו להצעות עד להכרעה בערעור.
7.
לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.
כידוע, על המבקש סעד זמני בתקופת הערעור להראות כי סיכויי הערעור טובים, וכי "מאזן הנוחות" נוטה לטובתו, במובן זה שאם לא יינתן הסעד הזמני המבוקש – עלול להיגרם לו נזק בלתי הפיך.
בין שני תנאים אלה מתקיים יחס של "מקבילית כוחות", כך שככל שסיכויי הערעור נמוכים, הנטל להראות כי "מאזן הנוחות" נוטה לטובת המבקש כבד יותר – ולהיפך. אולם, נקבע לא אחת כי מבין שני התנאים, הבכורה נתונה לשיקול בדבר "מאזן הנוחות" (ראו למשל עע"ם 133/21
תיור וסיור הגליל ה.ס. בע"מ נ' מועצה אזורית אלבטוף , פסקה 7 (1.2.2021)).
8.
במקרה דנן, המבקשת לא הראתה כי ייגרם לה נזק ממשי אם לא יינתן הסעד הזמני המבוקש; ומנגד, עיכוב המכרז עתיד להביא לאיחורים בלוחות הזמנים של הפרויקטים שבהם הוא עוסק, תוך גרימת נזק משמעותי לאינטרס הציבורי שבהשלמתם.
הדברים אמורים ביתר שאת לאור הצהרת נת"ע כי היא אינה צפויה להשלים את הליכי המכרז בחודשים הקרובים; ובשים לב להחלטתי מיום 19.1.2021, שלפיה הדיון בערעור בתיק דנן ובערעורה של המשיבה 3 ייקבע בהקדם, בכפוף לשיקולי היומן.
9.
עם זאת, ומשטרם נקבע דיון בערעור בתיק דנן ובערעור שהוגש מטעם המשיבה 3, אני מורה כי הדיון בערעורים ייקבע, ככל הניתן, לא יאוחר מיום 19.4.2021.
10.
אשר על כן, הבקשה נדחית.
המבקשת תישא בהוצאות כל אחת מהמשיבות 1 ו-2 על סך 3,000 ש"ח.
ניתנה
היום, ד' באדר התשפ"א (16.2.2021).
ש ו פ ט