עע"מ 93/20 עיריית מודיעין - מכבים -רעות נ. ניר שדה

השופט נ' הנדל:

1.

מונח לפנינו ערעור מטעם עיריית מודיעין-מכבים-רעות, שמופנה נגד שיעור שכר הטרחה שנפסק לטובת בא כוחו של המשיב במסגרת תובענות ייצוגיות שהגיש האחרון. בתמצית, בית משפט קמא קיבל בפסק דינו שלוש תובענות ייצוגיות שעניינן חישוב סכום ההנחה מארנונה לנכים, למעט עניין מסוים שביחס אליו אושרה הודעת חדילה. בהחלטה משלימה פסק בית המשפט את הגמול למשיב בסך של 187,425 ש"ח, ואת שכר טרחה לבא כוחו בסך של 562,278 ש"ח. הערעור מתמקד בסכום אחרון זה, שעולה לכדי כ-18.75% מסכום ההשבה שנקבע (ויחד עם סכום הגמול – 25% מסכום ההשבה). בסמוך למועד הדיון שנקבע ביקשו הצדדים – גם בשים לב למצב התחלואה דאז בנגיף הקורונה – כי ההכרעה בתיק תינתן על בסיס החומר שהוגש וללא קיום דיון בעל פה, ובנסיבות העניין הבקשה התקבלה.

2.

עיינו בהחלטה ובטענות הצדדים והגענו למסקנה כי דין הערעור להידחות. החלטת בית המשפט לעניינים מנהליים מפורטת ומנומקת. הוסבר מדוע השיקולים שנקבעו בפסיקה לשם הערכת גובה שכר הטרחה תומכים בקביעת הסכום שנפסק. למשל, נקבע כי התובענות הביאו תועלת משמעותית לקבוצה המיוצגת, כי ההליך ארך כתשע שנים וכלל הליכים נלווים רבים, וכי מדובר בתובענה חשובה שיש בה כדי לקדם את שלטון החוק ואת ההגנה על אוכלוסיות שנזקקות לה. עוד ניתן משקל להתנהלותה הדיונית של העירייה שתרמה להארכת ההליך. לא מצאנו כי יש מקום להתערב בשיקולים שהועלו ובאופן יישומם על נסיבות המקרה.

העירייה טענה מנגד כי יש שיקולים נוספים, שהופכים את התמונה למורכבת יותר ומצדיקים הפחתה בשיעור שכר הטרחה. למשל, נטען כי התארכות ההליכים נבעה גם מהתנהלות המשיב, כי העירייה נשאה בהוצאות שונות במהלך ההליך, ואף הודגש אופי הסוגיה המשפטית שנדונה. אכן, יתכן כי הסכום שנפסק גבוה יחסית למקרים מעין אלה. יחד עם זאת, השאלה במסגרת ערעור על שכר הטרחה אינה אם ניתן היה להגיע לתוצאה שונה, אלא אם התוצאה שאליה הגיעה הערכאה המבררת שגויה במידה שמצדיקה התערבות ערעורית. איננו סבורים כי זה המצב כאן. כאמור, השיקולים הרלוונטיים נשקלו ויושמו בהתאם לאופן המקובל בפסיקה, גם אם אפשר היה להגיע לתוצאות אחרות. לא התרשמנו כי העניין, לרבות גובה הסכומים ושיעורם ביחס לסכום ההשבה, מצדיקים את התערבותנו. לא למותר להוסיף כי כל ההליך נדון, מתחילתו ועד חתימתו, בפני אותו מותב בערכאה קמא, שהיה ער להשתלשלות הדיונית במלואה.

3.

הערעור נדחה. במכלול נסיבות המקרה, וגם בשים לב לכך שלא התקיים דיון בפני ההרכב מהטעמים שפורטו, אין צו להוצאות.