עע"מ 9332/10 אשר קרן אקרמן נ. ועדה מקומית לתיכנון ובנייה עיריית ראשון לצי

1.

המשיבה 1 החליטה ליתן היתר בנייה להוספת קומה אחת ובה ארבע דירות על בניין קיים בן ארבע קומות. ערר שהוגש למשיבה 2 נדחה. המערערים, המתגוררים בדירת גג שבקומה הרביעית של בניין סמוך, הגישו עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים במחוז מרכז. בעתירה הם תקפו את החלטותיהן של המשיבות 1 ו-2. העתירה נדחתה תוך שהמערערים חוייבו לשאת בשכר טרחה בסכום של 15,000 ש"ח לזכות כל אחת מן המשיבות. המערערים הגישו ערעור על פסק הדין. עם הגשתו של הערעור הם עתרו לעיכוב ביצוע של החיוב בהוצאות וכן למתן צו ביניים שימנע הוצאתו של היתר בנייה.

2.

אין צורך להידרש לכל פרטי העניין. די לומר כי הבסיס לתוספת של קומה אחת על הבניין הקיים נמצא בתוכנית מתאר ארצית לחיזוק מבנים קיימים מפני רעידות אדמה, הידועה כתמ"א 38. המערערים טוענים כי הרחוב בו הם מתגוררים ובו נמצא הבניין האחר סובל מצפיפות רבה של בנייה ומחֶסֶר במקומות חנייה. על כן, תוספת של יחידות בנייה תגרום לירידה בערך דירתם ושל דירות אחרות בסביבה, מצוקת החנייה תחריף ותיפגע איכות החיים של הדיירים בסביבה. כמו כן מועלות טענות נגד התנהלותה של המשיבה 1, נגד הפרשנות שניתנה לתמ"א 38 ונגד שיקול הדעת שהופעל על יסוד תמ"א 38.

3.

דינה של הבקשה להידחות. דיירי הבית עליו צפויה להיבנות קומה נוספת לא צורפו כמשיבים לעתירה. מי שצורפה כמשיבה, בצד הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה (המשיבה 1 דכאן) וועדת הערר (המשיבה 2 דכאן), הייתה החברה הקבלנית שאמורה לבנות את תוספת הבנייה (המשיבה 3 דכאן). ברי, כי על המערערים הייתה חובה לצרף את הדיירים בבניין. הם אלה שעלולים להיפגע, תרתי משמע. סירוב ליתן היתר בנייה או פסק דין המבטל החלטה ליתן היתר כאמור יפגעו בראש ובראשונה בדיירי הבית. הם אלה המעוניינים בחיזוק המבנה בו הם מתגוררים. הם אף אלה העלולים להיפגע, חס וחלילה, במקרה של רעידת אדמה. והרי הרעיון הבסיסי מאחורי תמ"א 38 היה ליצור תמריץ כלכלי על מנת שדיירים של בתים הנמצאים בסיכון יפעלו לחיזוק בתיהם, בלא שהם עצמם יצטרכו לשאת בעלות חיזוק בתיהם. טעם זה של אי צירוף הדיירים הוביל לדחיית העתירה, אם כי בית המשפט אף החליט לדחותה לגופה.

4.

איני רואה צורך להרחיב בנושא סיכויי הערעור. די לי לומר כי סיכוייו אינם מרשימים. אשר למאזן הנוחות: לכאורה, מאזן זה נוטה לטובתם של המערערים ככל שמדובר בבקשה לצו ביניים. זאת, שכן אם תושלם הבנייה ייווצר מצב בלתי הפיך. עם זאת, בנסיבות המקרה דנא סבור אני שעניין מאזן הנוחות מורכב יותר מן הרגיל. אין לדעת מתי, חס וחלילה, תתרחש רעידת אדמה קשה באזורנו. דחייה של חיזוק המבנה המסוים עלולה להתברר אף היא כמובילה למצב בלתי הפיך. נוכח הסיכויים הלא מרשימים של הערעור ולאחר בחינה של מאזן הנזקים האפשריים, סבורני שאין ליתן צו ביניים עד להכרעה בערעור.

5.

כאמור, המערערים אף עתרו לעיכוב ביצוע של החיוב בהוצאות שהושת עליהם. אין כל סיבה ליתן עיכוב ביצוע. מדובר בחיוב כספי, שבהיעדר נסיבות יוצאות מן הכלל, אין לעכבו. במקרה דנא לא קיימות כל נסיבות חריגות.

6.

אשר על כן, הנני דוחה את הבקשה למתן צו ביניים ואת הבקשה לעיכוב ביצוע. המערערים ישאו בשכר טרחת עורך דין בסך 4,000 ש"ח לזכות כל אחד מן המשיבים. ראוי שהמערערים ישקלו מחדש את עמדתם לגבי הערעור. עליהם למסור הודעה בעניין עד ליום 20.1.2010.