עע"מ 9464/08 נאשף פתאנה נ. שר הפנים

1.

המערערת 1, אזרחית ישראלית, והמערער 2, תושב האזור, נישאו זה לזו בשנת 2000 . מאז שנת 2005 פנו המערערים פעמים אחדות למשיב בבקשה לאשר להם איחוד משפחות, ובקשתם סורבה עקב מניעה שבחוק. בקשה נוספת שהוגשה מטעמם הועברה לבחינתם של הגורמים הרלוונטיים, לרבות שירות הביטחון הכללי, ואלה הביעו התנגדות לאשרה, הואיל ובנו של המבקש הורשע בעבירות נגד בטחון המדינה, ונושא בעונש מאסר ממושך.

2.

כנגד החלטה זו עתרו המערערים לבית-משפט המחוזי בתל-אביב-יפו, תוך שהם טוענים, בין היתר, כי העותר לא היה מעורב ולא תמך בפעילות עויינת נגד ישראל; הוא נעדר עבר פלילי; עבד במשך שנים רבות בישראל ואישור לכך ניתן לו גם על ידי גורמי הביטחון; הנימוקים עליהם התבססה ההחלטה שלא לאשר איחוד משפחות אינם מתייחסים לעותר באופן ישיר, אלא לבני משפחתו עמם קשריו רחוקים ורופפים.

עתירתם של המערערים נדחתה. נקבע, כי שיקולים של ביטחון המדינה העולים מן המידע המודיעיני שנפרש בפני בית המשפט, מטים את הכף לדחיית הבקשה לאיחוד משפחות. מעיניו של בית המשפט לא נעלמה העובדה כי לעותרים לא נערך שימוע, אולם נמצא כי אין בכך כדי לבסס את קבלת העתירה.

3.

על פסק-הדין הוגש ערעור לבית-משפט זה, ועמו הוגשה בקשה למתן צו ארעי האוסר על המשיב להרחיק את המערער מישראל עד למתן פסק הדין בערעור. המשיב, המתנגד לבקשה, טען כי נוכח שיקול הדעת הרחב המסור לו בבואו לשקול בקשות לאיחוד משפחות, ונוכח הכרעת בית-משפט קמא אשר התבססה בעיקרה על החשש הביטחוני הגלום בשהיית המערער בישראל, סיכויי הערעור נמוכים, ומן הטעם הזה דין הבקשה להידחות. לעמדת המשיב, גם שיקולים של מאזן הנוחות מחייבים תוצאה דומה.

4.

השקפתו של המשיב מקובלת עלי. ההלכה הנוהגת היא כי על המבקש סעד ארעי בשלב הערעור להוכיח שניים: כי סיכויי הערעור טובים, וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו (עע"מ 4011/05 דגש סחר חוץ (ספנות) בע"מ נ' רשות הנמלים (חברת נמלי ישראל פיתוח ונכסים בע"מ ) (טרם פורסם, 11.02.2008); עע"מ 5265/04 א.י.ל סלע (1991) בע"מ נ' חברת נתיבי איילון בע"מ

(לא פורסם, 24.06.2004)). נוכח התרשמותו של בית המשפט המחוזי לפיה מהחומר שהוצג בפניו מסתמנת סכנה

משהיית המערער בישראל, נדמה כי זה האחרון לא הרים את הנטל המוטל עליו כדי לזכות בסעד הארעי אותו הוא מבקש. יתר על כן, מהחומר שהוצג בפני הערכאה קמא עולה כי העותרים מתגוררים יחד ב"אזור", ועל כן, אין מדובר במצב היוצר אי-נוחות או שבר לתא המשפחתי (ראה עמ' 10 לפסק הדין).

על יסוד כל האמור, הבקשה נדחית.