פרטי ההליך
החלטה בתיק עע"מ 95/24
בבית המשפט העליון
עע"מ 95/24 -
ה'
לפני:
כבוד השופט נ' סולברג
המערער:
מוחמד אלקריעאן
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל - משרד התחבורה
בקשה למתן סעד זמני
בערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בבאר שבע, בשבתו כבית משפט לעניינים
מנהליים, בעת"מ 30679-02-23 מיום 17.7.2023, שניתן על ידי סג"נ א'
ביתן
בשם המערער:
עו"ד רבקה ג'אן
החלטה
1.בקשה למתן סעד זמני, מיום 30.4.2024, בגדרה מבקש המערער להורות למשיבה על חידוש רישיון הנהיגה שלו לאלתר, ולחילופין, "ליתן למבקש הוראה או הנחיה כיצד לפעול" ביחס לזימונו לביצוע מבחני כשירות נהיגה במכון הרפואי לבטיחות בדרכים ביום 1.5.2024.
2.למקרא הבקשה, על נימוקיה, מצאתי כי דינה להידחות, בשל שיהוי בהגשתה. "ככלל, מהותה של בקשה לסעד זמני מחייבת את הגשתה ללא שיהוי, וכאשר מדובר בבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין, או מתן סעד זמני עד להכרעה בערעור, יש להגישה זמן קצר לאחר מתן פסק הדין. די בהשתהותו של בעל דין בהיבט זה, כדי להצדיק את דחיית הבקשה" (ע"א 7015/21 מוסך האחים חוני בע"מ נ' עו"ד בר ניר, פסקה 14 (17.11.2021)). פסק הדין מושא הערעור, בגדרו נדחתה עתירת המערער לביטול אמצעי תיקון מסוג פסילת רישיון, מבחני כשירות נהיגה ומבחני רישוי – ניתן כבר ביום 17.7.2023; עיכובו לא התבקש. העובדה ש'בעת האחרונה' נודע לעותר על זימונו לביצוע המבחן אינה מצדיקה פניה לבית המשפט ב'דקה ה-90', יום אחד בלבד לפני מועד הזימון, בבקשה לביטולו, ולבטח לא מצדיקה מתן סעד של חידוש רישיונו לאלתר, אשר דומה במידה רבה לסעד העיקרי המבוקש בעתירה.
3.הבקשה נדחית אפוא בזאת.
משלא נתבקשה תשובה, לא אעשה צו להוצאות.
ניתנה
היום, כ"ב בניסן התשפ"ד (30.4.2024).
ש ו פ ט