עע"מ 9510/17 חימי אשל נ. רשות מקומית - עיריית אילת

1.

לפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים (כב' השופטת ח' סלוטקי ) בעת"ם 9211-04-17 שניתן ביום 29.11.2017 ובגדרו נדחתה עתירת המבקשים שהופנתה נגד החלטת המשיבים לסגור את השוק העירוני באילת שפעל בימי שני וחמישי (להלן: שוק הסנטר ).

2.

מפסק הדין עולה כי המשיבים, עיריית אילת (להלן: העירייה ) וראש העירייה, קיבלו החלטה לפיה שוק הסנטר שפעל בעיר ייסגר. המבקשים, 11 סוחרים שפעלו בשוק הסנטר, הגישו עתירה נגד החלטה זו, ובה טענו כי היא שרירותית ובלתי סבירה. כן נטען כי הצעת המשיבים למבקשים להשתלב בפעילות בשוק שנפתח בשדרות התמרים בעיר (להלן: שוק השדרה ) אינה מועילה להם שכן הפעילות בשוק השדרה מותנית ברישום מראש ובהיענות הציבור והיא אינה מהווה תחליף ראוי לפעילות בשוק הסנטר.

3.

בית המשפט המחוזי דחה כאמור את עתירת המבקשים וקבע כי העירייה מפעילה שני שווקים נוספים בעיר, וכל אחד מהמבקשים יכול להשתלב בפעילות בשווקים אלה. בנוסף לכך נקבע כי החלטת המשיבים היא סבירה ואינה מצדיקה התערבות של ערכאה שיפוטית, בין היתר גם בהתחשב בכך ששוק הסנטר מאופיין בפעילות דלילה "בלשון המעטה" הדורשת מהעירייה הוצאות גבוהות של כספי ציבור. בית המשפט המחוזי ציין כי העירייה נהגה בהגינות כלפי המבקשים כשאפשרה להם להמשיך ולהפעיל את שוק הסנטר עד למתן פסק דין בעתירה שהגישו, וזאת אף שלא ניתן צו ביניים.

4.

המבקשים הגישו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, ולצדו הגישו בקשה לעיכוב ביצועו, היא הבקשה דנן.

בבקשה נטען כי סיכויי הערעור טובים שכן בית המשפט המחוזי טעה בקביעותיו העובדתיות ובקביעתו לפיה החלטת המשיבים היא סבירה. עוד נטען שבית המשפט המחוזי התעלם מנסיבותיהם האישיות של המבקשים. המבקשים הוסיפו כי גם שיקולי מאזן הנוחות מטים את הכף לטובתם, שכן אם לא יעוכב ביצוע פסק הדין ייגרם להם נזק כלכלי ונפשי בלתי הפיך. עוד נטען, כי אף תושבי העיר יינזקו מהחלטה שלא לעכב את ביצוע פסק הדין. לעומת זאת, המשך פעילות שוק הסנטר עד להכרעה בערעור לא יגרום נזק למשיבים, שכן לא נדרשת אבטחה במקום, ועל כן העירייה לא תידרש להקצות משאבים להמשך פעילותו של שוק הסנטר.

המבקשים ציינו כי בקשה שהגישו לבית המשפט המחוזי לעכב את ביצוע פסק הדין נדחתה משלא צורף לה תצהיר.

5.

בתשובת המשיבים מיום 13.12.2017 נטען כי דין הבקשה להידחות על הסף משלא צורף לה תצהיר ולא פורטו בה פרטים מהותיים. לטענת המשיבים, רוב המבקשים גילו דעתם כי הם אינם עומדים מאחורי הערעור ובקשת עיכוב הביצוע, והם פועלים כיום במסגרת שוק השדרה. נטען כי שלושה מבין המבקשים שעדיין פועלים בשוק הסנטר (המבקשים 1, 2 ו- 10) מפעילים דוכנים בשוק נוסף הפועל באילת ("שוק מתחם 40"), ומשכך אף אם ייסגר שוק הסנטר הם לא ייוותרו ללא מקור פרנסה. נוכח האמור, טוענים המשיבים כי הבקשה אינה רלוונטית לאף אחד מבין המבקשים.

המשיבים מוסיפים כי אף משיקולי מאזן הנוחות יש לדחות את הבקשה באשר המבקשים יכולים לפעול בשווקים הנוספים הפועלים בעיר. מאידך, המשך הפעלת שוק הסנטר דורש מהעירייה להקצות משאבים לכך, חרף טענות המבקשים (שלא הועלו בעתירה) שהדבר אינו נדרש.

6.

לאחר העיון בבקשה ובתשובה לה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות. כידוע, הגשת ערעור על פסק דין אינה משמשת הצדקה, לכשעצמה, לעיכוב ביצועו (ראו: עע"מ 8401/17

המועצה המקומית תל-מונד נ' אברבוך , פסקה 6 (31.10.2017) ). בענייננו, מבלי לקבוע מסמרות בעניין, לא התרשמתי שסיכויי הערעור הם כאלה המצדיקים את עיכוב ביצועו של פסק הדין, שכן טענות המבקשים מכוונות בעיקר אל קביעותיו העובדתיות וממצאיו של בית המשפט המחוזי. בנוסף לכך, לא שוכנעתי כי למבקשים ייגרם נזק בלתי הפיך אם לא יעוכב ביצועו של פסק הדין בעניינם. למבקשים הוצעו חלופות סבירות, והם יכולים לפעול במסגרת שני שווקים נוספים הפועלים בעיר. אף אם יש ממש בטענותיהם, ותנאי פעילות השווקים האחרים אינם זהים לתנאי הפעלת שוק הסנטר, הרי שככל שיתקבל ערעורם, מדובר בפגיעה מידתית.

7.

לבסוף, התצהירים שהוגשו על-ידי המבקשים זהים, לקוניים ואינם מניחים תשתית עובדתית, ולו לכאורית, המבססת את טענתם כי אכן ייגרם למי מהם נזקים בלתי הפיכים אם לא יעוכב ביצוע פסק הדין, ודי בכך כדי לדחות את הבקשה.

סוף דבר, הבקשה נדחית.