עע"מ 9581/17 ריאד מדלג' נ. תאופיק ג'בארין

1.

לפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים (כב' השופט מ' רניאל ) שניתן בעת"ם 9185-10-17 ביום 5.12.2017, ובגדרו נקבע כי על המבקשים להעמיד לעיון המשיב מסמכים שלטענתו דרושים לו לשם מילוי תפקידו כחבר הוועדה המקומית לתכנון ולבניה עירון, היא המשיבה 4 (להלן: הוועדה ).

2.

המשיב הגיש עתירה נגד הוועדה ונגד המבקשים 3-1, גזבר הוועדה, היועץ המשפטי של הוועדה ויו"ר הוועדה, ובה ביקש כי בית המשפט יורה להם להעמיד לעיונו מסמכים שונים הדרושים לו, לטענתו, לשם מילוי תפקידו בהתאם לסמכותו כחבר בוועדה, ולפי סעיף 48ג(ב) לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965. יוער כי המשיב כיהן כחבר בוועדה, וכיום חברותו נמצאת במחלוקת משפטית בין הצדדים, ואולם לצורך הדיון בעתירה הסכימו הצדדים כי המשיב הוא חבר הוועדה.

3.

בית המשפט המחוזי קבע כי זכותו של חבר ועדה לקבל את המידע אינה כפופה לכללים בדבר פגיעה בפרטיות, שכן המידע שייך לוועדה המורכבת מכלל חבריה. בנוסף לכך, נדחתה טענת המבקשים לפיה תידרש הקצאת משאבים בלתי סבירה מצדם כדי להעביר את המסמכים המבוקשים. נקבע כי מדובר בהקצאת משאבים להכנת העתקים בלבד ולא בהפקת המסמכים עצמם, וכי ככלל מדובר בעיקר בהעברה בדואר אלקטרוני, ומדובר בהשקעה סבירה.

4.

בהמשך לכך, בית המשפט המחוזי בחן את פרטי המסמכים המבוקשים, את טענות המבקשים לגבי כל אחד מהם, וקבע באופן פרטני אילו מבין המסמכים יועברו לעיונו של המשיב. באשר למסמכים שנטען לגביהם כי אינם קיימים, בית המשפט המחוזי הורה למבקשים להגיש תצהיר התומך בטענתם לפיה המסמכים אינם בידם. יוער כי המבקשים נתנו הסכמתם להעברת חלק מהמסמכים שצוינו בעתירת המשיב.

5.

המבקשים הגישו ערעור על פסק הדין ולצדו בקשה לעיכוב ביצועו, היא הבקשה דנן.

בבקשתם טוענים המבקשים כי אם לא יעוכב ביצועו של פסק הדין, הדיון בערעור שהגישו יתייתר ויהפוך לתיאורטי, שכן המידע המבוקש יימסר למשיב ולמבקשים ייגרם נזק בלתי הפיך. כן נטען כי סיכויי הערעור טובים נוכח שגיאות עובדתיות ומשפטיות שנפלו בפסק דינו של בית המשפט המחוזי.

בהחלטתי מיום 7.12.2017 הוריתי למשיב להגיש תשובה לבקשה עד ליום 14.12.2017, וכן הוריתי על מתן צו ארעי לפיו יעוכב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי עד להחלטה אחרת.

6.

בתשובתו לבקשה מיום 14.12.2017 טען המשיב כי יש לדחות את הבקשה ולחלופין לדחותה באופן חלקי כך שלפחות המסמכים שהמבקשים הסכימו להעביר לעיונו יימסרו לעיונו לאלתר. לטענת המשיב, פסק דינו של בית המשפט המחוזי מנומק ומבוסס ומשכך סיכויי הערעור להתקבל אינם גבוהים. כן נטען כי תכלית מסירת המסמכים לעיונו היא שמירה על האינטרס הציבורי ועל תפקודן התקין של מוסדות התכנון, ומשכך שיקולי מאזן הנוחות מטים את הכף לטובתו. נטען כי המבקשים ממשיכים לפעול באופן בלתי חוקי בוועדה ומסבים לה ולציבור כולו נזקים כספיים. המשיב מוסיף כי בהעדר המסמכים המבוקשים הוא אינו יכול להביא לידיעתם של יתר חברי הוועדה עובדות אלה ובכך למנוע את המשך התנהלותם הבלתי תקינה של המבקשים. מכל מקום, נטען כי ככל שמדובר במסמכים שמסירתם אינה פוגעת בפרטיותם של צדדים שלישיים או שניתנה הסכמת המבקשים להמצאתם – יש להורות על מסירתם ללא כל עיכוב. כן נטען כי אין לעכב את תשלום ההוצאות שנקבעו לזכות המשיב בפסק הדין.

7.

לאחר העיון בבקשה ובתשובה לה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להתקבל באופן חלקי, כמפורט להלן.

כידוע, הגשת ערעור על פסק דין אינה מעכבת, לכשעצמה, את ביצועו. ואולם, בענייננו אני סבורה כי דחיית הבקשה במלואה בשלב זה תהפוך את הערעור לתיאורטי ותגרום למבקשים נזק בלתי הפיך (השוו: עע"ם 3473/14 החברה העירונית לפיתוח אשדוד בע"מ נ' השבוע באשדוד בע"מ , פסקה 3 (19.6.2014)). משכך, יש לקבל את הבקשה באופן חלקי כך שמסירת המסמכים למשיב תעוכב עד להכרעה בערעור שהגישו המבקשים. יודגש כי אין בכך כדי להביע כל עמדה ביחס לסיכויי הערעור להתקבל.

8.

המשיב טען כי אין לעכב העברת מסמכים שאינם כוללים תוכן פרטי של צדדים שלישיים, ואולם, אין בידי לקבל טענה זו. המבקשים טוענים בערעורם טענות שונות גם בדבר הטרחה הכרוכה בהעברת המסמכים, ולא רק ביחס לפגיעה בפרטיות הכרוכה בהעברתם. משכך, וכדי לא לייתר את הדיון בטענותיהם, יש להורות אף על עיכוב ביצוע העברת מסמכים אלו.

9.

עם זאת, אין כל נימוק ממשי מדוע יש לעכב את מסירת המסמכים אותם הסכימו המבקשים להעביר לעיונו של המשיב – כמצוין בפסק דינו של בית המשפט המחוזי. לפיכך, מסמכים אלה יועברו לעיונו של המשיב עד ליום 26.12.2017, והעברתם לא תעוכב במסגרת החלטה זו.

למען הסר ספק, גם רכיב ההוצאות שנפסקו לטובת המשיב אינו מעוכב.

סוף דבר: הבקשה מתקבלת באופן חלקי כמפורט לעיל. אין צו להוצאות.