עע"מ 9641/07 סבח איהאב נ. משרד הפנים

השופט א' א' לוי:

העותר 1 (להלן: העותר) הוא תושב קבע בישראל, בעוד שעותרת 2 (להלן: העותרת) היתה תושבת שכם. בשנת 1996 נישאו בני הזוג, ובשנת 1997 הגישו בקשה לאיחוד משפחות. בקשה זו אושרה, ובעקבות כך ניתנו לעותרת היתרי שהייה בישראל, אשר תוקפו של האחרון שבהם פקע ביום 31.7.06. מכאן ואילך נמנעו המשיבים מלתת היתרי שהייה נוספים לעותרת, וזאת בנימוק של קיום "טעמים ביטחוניים". על החלטה זו הגישו העותרים בתאריך 6.12.06 ערר באמצעות בא-כוחם, ובו נאמר כי הם ישקלו בתוך 7 ימים, לפנות לערכאות. בתאריך 20.12.06 נשלחה לבא-כוח העותרים התשובה הבאה: " בהמשך למכתבך מתאריך 6.12.06 הריני להודיעך שבקשתה [של העותרת] סורבה מטעמים בטחונים בשל המידע הנמצא ברשות הביטחון המצביע על קשרי הנדון לאביה, מחמד, שהינו פעיל במסגרת ארגון הטרור החזית העממית. לא ניתן לפרט מעבר לכך מטעמי ביטחון".

חרף התראתו של בא-כוח העותרים בפנייתו מיום 6.12.06 כי הוא יפנה לערכאות בתוך 7 ימים, ישבו שולחיו באפס מעשה עד לתאריך 3.6.07 ואז הגישו עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים בנצרת. עתירה זו נדחתה מחמת שיהוי בהגשתה, וכנגד החלטה זו מופנה הערעור שבפנינו.

איננו סבורים כי נפל פגם בהחלטתו של בית המשפט המחוזי. בהחלטה ששוגרה לבא-כוח העותרים ביום 20.12.06 נאמר במפורש כי זהו מענה למכתבו מיום 6.12.06 שהוגש כ" ערר על סירוב בקשת איחוד משפחות ". העותרים השהו את פנייתם לבית המשפט במשך חודשים רבים, ומשעשו זאת אף לא טרחו לבקש הארכת המועד. יתרה מכך, אף שאין בידיה היתרי כניסה ושהייה כדין, לא מילאה העותרת אחר הדרישה לעזוב את ישראל, ונוכח הנימוק בגינו נדחתה בקשתה, זו התנהגות בה כרוכה סכנה של ממש לביטחון הציבור. לעניין זה נוסיף, כי פנייה לבית המשפט בעקבות החלטה מנהלית שהעותר מתקשה להשלים עמה, חייבת להעשות במועד סמוך לקבלת ההחלטה, הואיל ושיקולי הרשות נבחנים על פי תשתית עובדתיות שהיתה תקפה לאותה עת חלוף הזמן והשינוי שאפשר כי חל בתשתית העובדתית, הופך את הבחינה על ידי בית המשפט ללא מעשית.

בנסיבות אלו אין בידנו להיעתר לערעור ודינו להידחות. עם זאת, ומאחר ולא נערך לעותרים שימוע קודם לקבלת ההחלטה בעניינם, הוסכם בין הצדדים, כי בא-כוח העותרים יגיש למשיב בשם שולחיו, בתוך 30 ימים, "שאלון קורות חיים" שיהיה מלווה במסמכים עדכניים. בעקבות כך ייערך לעותרים שימוע, וככל שלא יינתן להם מבוקשם, הרחקתם מישראל תידחה ב-30 ימים לאחר ההחלטה שתתקבל כדי שיוכלו לכלכל את צעדיהם.

בכפוף לאמור, העתירה נדחית.