עע"מ 9676/10 אסף נמרוד נ. ועדת ערר מחוזית מח' מרכז לתכנון ובניה

הנשיא א' גרוניס:

1.

המערערים התנגדו למתן היתר בנייה על ידי המשיבה 2 (להלן – הוועדה המקומית ) למשיבים 4-3 (להלן – המשיבים ). ההתנגדות נדחתה. ערר שהוגש למשיבה 1 (להלן – ועדת הערר ) נדחה אף הוא. המערערים הגישו עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים מרכז. בית המשפט דחה את העתירה. מכאן הערעור שבפנינו.

2.

המערערים והמשיבים הינם חוכרים משותפים של חלקת קרקע בנתניה. לפי התוכנית החלה (נת/371) מותר לבנות על החלקה שתי יחידות דיור בעלות קיר משותף. המשיבים ביקשו להרוס יחידה קיימת ולבנות תחתיה יחידה אחרת, באופן שיהא קיר משותף עם ביתם של המערערים. המערערים טענו כי הבקשה אינה תואמת את הדין והתוכנית החלה, בין היתר, בשני עניינים:

א.השטח הבנוי עולה על המותר בתוכנית לפי אחוזי הבנייה הקבועים שם.

ב.הקלה שנתבקשה לעניין ניוד זכויות מקומה ראשונה לקומת קרקע מגיעה כדי סטייה ניכרת.

הן הוועדה המקומית, הן ועדת הערר והן בית משפט קמא דחו את הטענות. בפנינו חזרו המערערים והעלו את הטענות שנידחו.

3.

סבורים אנו שאין בסיס לערעור.

4.

אשר לעניין הראשון, הנוגע לאחוזי הבנייה: אין לקבל את פרשנותם של המערערים לתוכנית. לפי פרשנותם, ניתן לבנות בכל אחת משתי הקומות שמותר לבנות 10% משטח מחצית המגרש. היינו, במחצית החלקה של המשיבים ניתן יהיה לבנות שתי קומות, כאשר כל קומה תהיה בשטח של כ-61 מ"ר. פרשנות זו אינה מתחייבת מהוראות התוכנית. זאת ועוד, במשך שנים, הפרשנות הנוהגת היא שניתן לבנות 20% בכל אחת משתי הקומות. דעתנו היא שפרשנות זו הינה הפרשנות הנכונה, כפי שקבעו מוסדות התכנון ובית משפט קמא.

5.

אף לא מצאנו ממש בטענה הנוגעת לניוד הזכויות. המערערים לא השכילו להראות כי הניוד מגיע כדי סטייה ניכרת על פי התקנות החלות בעניין.

6.

הערעור נדחה. המערערים יישאו בשכר טרחה בסך 15,000 ש"ח לזכות ועדת הערר, הוועדה המקומית והמשיבים 4-3, סך הכל 45,000 ש"ח.