עע"מ 9901/09 פרוק ופנקו סרגיי נ. מדינת ישראל משרד הפנים

1.

בקשה למתן סעד זמני עד להכרעה בערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כבוד הנשיא י' אלון), בגדרו נדחתה עתירת המבקש להסדרת מעמדו בישראל.

2.

המבקש, אזרח אוקראינה, הגיע לארץ בשנת 2000, חודשים ספורים לאחר שנישא לאשה בשם אולגה קורולנקו (להלן - אולגה ). אולגה הגיעה לארץ זמן קצר עובר להגעתו של המבקש וזכתה לאזרחות ישראלית מכוח חוק השבות, התש"י-1950. עם הגיעו לארץ, החל המבקש בהליך של הסדרת מעמדו בהתאם להליך המדורג לאיחוד משפחות. בשנת 2007, לאחר שלמשיב נתברר כי הקשר בין המבקש לבין אולגה ניתק, הוחלט על הפסקת ההליך המדורג. בנוסף, בחודש ינואר 2008 הצהירה אולגה, כי למבקש קשר זוגי חדש עם אשה אחרת. עוד ציינה אולגה, כי הצהרותיה הקודמות בדבר הקשר הזוגי עם המבקש היו כוזבות. נוכח האמור, ביום 22.1.08 הודיע המשיב למבקש ביום 22.1.08 על הפסקת ההליך. המשיב עתר נגד ההחלטה לבית משפט זה (בג"ץ 2296/08). ביום 20.11.08 נדחתה העתירה מחמת קיומו של סעד חלופי בדרך של פניה לבית המשפט לעניינים מינהליים. עוד יצוין, כי ביום 5.10.08 הותרו נישואיהם של המבקש ואולגה בהחלטת בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע. ביום 6.10.09 הוצא נגד המבקש צו משמורת, וביום 7.10.09 הוצא נגדו צו הרחקה. לפיכך, ביום 7.10.09 עתר המבקש לבית המשפט לעניינים מינהליים בבקשה לביטול החלטת המשיב בעניינו. ביום 15.11.09 נדחתה העתירה. המבקש הגיש ערעור על פסק הדין, ובד בבד בקשה למתן צו מניעה זמני שיאסור על הרחקתו מישראל עד להכרעה בערעור, היא הבקשה שלפניי.

3.

בנסיבות העניין, מצאתי כי יש מקום להיענות לבקשה באופן חלקי. אין מחלוקת, כי בעת הזו לא מתקיים קשר זוגי בין המבקש לבין אולגה. קיומו של קשר זה עמד בבסיס זכאותו של המבקש לקבלת אזרחות ישראלית. לפיכך, על פני הדברים, לא ניתן לומר כי סיכוייו של המבקש במסגרת הליך הערעור הם גבוהים. ואולם, מעיון בבקשה עולה, כי קיימות נסיבות המצדיקות את השהיית הרחקתו של המבקש מישראל לעת הזו. הכוונה היא לכך שהמבקש נמצא כעת במערכת יחסים זוגית עם אזרחית ישראלית אחרת. מתיאור העובדות אף עולה כי קשר זה נמשך ככל הנראה זה מספר שנים. ייתכן, וכמובן שאינני קובע מסמרות בדבר, כי המבקש זכאי למעמד בישראל מכוחו של הקשר החדש. על מנת לבחון את הסוגיה, על המבקש לפנות למשיב בבקשה חדשה להסדרת מעמדו בישראל. לפיכך, מצאתי לנכון ליתן צו זמני למניעת הרחקתו של המבקש מישראל. עם זאת, אם לא יפנה המבקש למשיב תוך 30 ימים בבקשה חדשה, המבוססת על הקשר הזוגי אותו הוא מנהל כעת, יתבטל הצו הזמני. עוד יובהר, כי הצו הזמני נוגע אך ורק לשאלת הרחקתו של המבקש מהארץ. שאלת שחרורו של המבקש ממשמורת צריכה להתברר בפני בית הדין למשמורת. על כן, כפי שציין המבקש בהודעה מטעמו, עליו לפנות בבקשה מתאימה לבית הדין.

4.

סיכומם של דברים, הבקשה מתקבלת. ניתן בזה צו זמני האוסר על הרחקתו של המבקש מהארץ. הצו יעמוד בתוקפו עד להכרעה בערעור. עם זאת, אם לא יגיש המבקש בקשה כאמור בסעיף 3 בתוך 30 ימים מיום מתן החלטה זו, יתבטל הסעד הזמני.