ע"פ 10044/03 אלכסיי סמיונוב נ. מדינת ישראל

1.בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כבוד השופט י' אלון), הרשיע את המערער-המבקש על פי הודייתו, בעבירות של חבלה חמורה ושל חבלה במזיד ברכב וגזר עליו מאסר לתקופה של 24 חודשים, בניכוי 42 ימי מעצר, מאסר על תנאי לתקופה של 18 חודשים. כמו כן חייב אותו לפצות את המתלונן בסכום של 10,000 ש"ח. הרקע למעשים היה מפגש רעים, שבו השתתפו המערער והמתלונן, ובמהלכו סבר המערער שהמתלונן נותן עיניו באשתו. בין השניים התפתחה תגרת ידיים ובעקבותיה ניפץ המערער שמשה במכוניתו של המתלונן; בשלב מאוחר יותר דקר המערער את המתלונן דקירה עמוקה בסכין בבטנו העליונה ולאחר מכן סובב את הסכין ושלף אותה. בגופו של המתלונן נפגעו כיס המרה, הכבד ודופן הקיבה. הוא נותח, כיס המרה נכרת, התפרים נתפרו והוא אושפז לתקופה ממושכת.

המערער מערער על חומרת עונשו. בגדר הערעור מבקש הוא לעכב את תחילת ריצוי העונש.

2.בקשתו של המערער מושתתת על כך שבית המשפט בגזר דינו שיווה לנגד עיניו את כתב האישום המקורי ולא את כתב האישום כפי שתוקן. עוד טען שלא ניתן משקל מספיק להמלצתו של שרות המבחן להסתפק בהטלת עונש של מאסר בעבודות שרות.

דין הבקשה להדחות. מעשיו של המערער – כפי שתוארו למעלה, על פי כתב האישום המתוקן – הם חמורים ביותר ודינו של עושה מעשים כאלה הוא עונש כבד ומרתיע. אכן, המערער הוא צעיר כבן 28 שנים, אב לילד קטן וללא הרשעות קודמות, אולם אין באלה, ואף לא בהמלצת שרות המבחן, כדי לשמש טעם מספיק להקלה ממשית בעונש. במצב דברים זה ניתן לקבוע כי סיכויי הערעור קלושים.

3.הבקשה לעכב את תחילת ריצוי העונש נדחית. המערער יתייצב לריצוי העונש כפי שקבע בית המשפט המחוזי.