ע"פ 10314/05 מדינת ישראל נ. גבארין עלא

השופט א' א' לוי:

המשיבים הורשעו, על פי הודאתם, בעבירות של חטיפה ותקיפה בנסיבות מחמירות. בית המשפט המחוזי גזר על כל אחד מהם 6 חודשי מאסר בהם ישאו בדרך של עבודות שירות, 3 שנים מאסר על-תנאי, וכל אחד מהם חויב לפצות את המתלונן בסכום של 10,000 ש"ח. במהלך הדיון בפנינו, ולאחר ששמענו את הצדדים עד-תום, הרהרנו באוזניו של בא-כוח המערערת אם נכון לעמוד על הערעור, ולאחר ששקל בדבר הודיע כי שולחתו מסכימה לחזור בה.

בטרם נחתום את פסק-הדין, ראינו צורך להוסיף, כי העונש שהושת על המשיבים אכן נוטה לקולא, ואפשר שלו ישבנו בדין כערכאה ראשונה, היינו מחמירים עם המשיבים הרבה מעבר למה שנעשה בפועל. ואם חרף זאת סברנו כי יש לדחות את הערעור, עשינו זאת מטעמים אלה: עד למתן גזר הדין היו המשיבים נתונים במעצר, ובסך הכל היו עצורים כחמשה חודשים; הם החלו לשאת בעבודות השירות לאחר שבית משפט זה סירב לעכב את ביצוע העונש, ובחודש מאי השנה הם סיימו לשאת בהם; המשיבים שילמו זה מכבר את הפיצוי שהושת עליהם; מתסקיריו של שירות המבחן עולה, כי המשיבים הביעו חרטה כנה על מעורבותם בפלילים, והפנימו היטב את הפסול שבמעשיהם. נוכח כל אלה סברנו כי בכליאתם מחדש של המשיבים כרוך נזק העולה לאין שיעור על התועלת שבכך, ועל כן אנו מברכים על החלטת המערערת לחזור בה מן הערעור.

הערעור נדחה.