ע"פ 1065/06 פלוני נ. מדינת ישראל

א.בקשת עיכוב ביצועו – בגדרי ערעור – של עונש מאסר בפועל שהוטל על המבקש ביום 1.2.06 בבית המשפט המחוזי בירושלים (סגן הנשיא השופט צ' סגל והשופטים י' נועם, ר' כרמל) בתפ"ח 11006/05, והותרת המבקש במעון נעול בו הוא שוהה, עד לפסק הדין בערעור.

ב.ביום 14.6.05 הוגש כתב אישום כנגד המבקש, קטין יליד 1990, המייחס לו עבירה של ניסיון לרצח, זאת – בגין דקירת שוטר בבטנו שעה שאיבטח צעדה בירושלים. לאחר הדקירה החל השוטר לברוח מפני המבקש הדולק אחריו בעוד הסכין בידו. לבסוף נעצר המבקש על ידי שוטרים נוספים שנכחו בזירת הדקירה.

ג.(1) ביום 21.7.05 הודה המבקש במעשים המיוחסים לו בכתב האישום; עם זאת טען כי אלה אינם מקימים את יסודות העבירה של ניסיון לרצח, עקב היעדר היסוד הנפשי הדרוש לעבירה זו.

(2) החל מיום 28.9.05 ועד ליום מתן גזר הדין, שהה המבקש במעון נעול חלף שהייה במעצר עד תום ההליכים (לפני כן, מאז העבירה, שהה במעצר).

(3) ביום 5.1.06 ניתנה הכרעת הדין במשפטו של המבקש (מפי השופט כרמל) לפיה עבר המבקש עבירה של ניסיון לרצח. ביום 1.2.06 גזר בית המשפט קמא את דינו של המבקש. על המבקש הושת עונש מאסר בפועל של שש שנים בניכוי תקופת מעצרו ותקופת שהייתו במעון הנעול. כן הוטל על המבקש מאסר על תנאי של שנה.

(4) לאחר מתן גזר הדין, דחה בית המשפט קמא את עתירת המבקש לעיכוב ביצועו של גזר הדין ולהותרת המצב הקיים על כנו, דהיינו, המשך שהיית המבקש במעון הנעול עד למתן פסק הדין בערעור.

ד.(1) המבקש הגיש ערעור על הכרעת הדין ועל גזר הדין, והוא עותר כי יוחזר למעון הנעול עד למתן פסק הדין בערעור בפני בית משפט זה.

(2) לטענת המבקש, סיכויי ערעורו טובים, הן לעניין הרשעתו בעבירת הניסיון לרצח (הוא כופר ביסוד הנפשי) והן לעניין העונש. עוד הוסיף המבקש, כי שירות המבחן המליץ בעניינו על המשך שהייה במעון הנעול עד מלאת לו שמונה עשרה שנים, ועם זאת על הטלת עונש מותנה משמעותי ומרתיע. נטען עוד כי נסיבותיו האישיות של המבקש וההשלכה המוצעת של מאסר ממושך על הניסיון לשיקומו מחייבות היעתרות לבקשה. נטען עוד כי אינטרס זה גובר על האינטרס הציבורי שבאכיפה המיידית של גזרי דין, שכן המבקש לא ביקש להתהלך חופשי, אלא אך כי יוחזר למעון הנעול. לסיום נטען, כי הגישה לפיה אך במקרים חריגים יעוכבו ביצועם של עונשי מאסר בפועל אינה עומדת עוד (ע"פ 111/99 שוורץ נ' מדינת ישראל , פ"ד נד(2) 241).

ה.(1) המבקש לא הובא לדיון מחמת תקלה. בא כוחו ביקש לקיים את הדיון בהיעדרו.

(2) בא כוח המבקש טען, כי משהמדובר בקטין שבעת מעשה העבירה היה בן פחות מחמש עשרה שנים וכיום הוא בן חמשה עשרה וחצי, שהותו במעון נעול תואמת יותר את הליך השיקום הנחוץ לגביו על פי החוק. משפחתו נכונה להירתם לכך.

(3) נציג שירות המבחן לנוער מר אגבריה ציין, כי המעון הנעול בו שוהה המבקש הוא מקום כשמו - נעול, מופרד ושמור, כל יציאה טעונה אישור, וצוות של מדריכים, מורים ועובדים סוציאליים מצוי במקום לאורך כל היממה; חופשות ניתנות בתיאום עם שירותי המבחן ובאישור בית המשפט. נמסר כי חופשות ניתנות אחת לחודש, ולשאלתי נאמר כי ניתן גם לוותר על חופשות (אף כי ישנם מועדים שהמעון כולו נסגר מחמת חופשה). עיקר העיקרים, שירות המבחן (שהמליץ לפני בית המשפט על החזקה במעון נעול למשך שלוש שנים) רואה חשיבות ברצף טיפולי, שלא יינתן למבקש בבית הסוהר (טיפול אינו ניתן לעבריינים בטחוניים). בא כוח המבקש אמר כי שולחו יוותר על חופשות במעון הנעול.

(4) באת כוח המדינה התנגדה למבוקש וטענה כי סיכויי הערעור קלושים; באשר ליסוד הנפשי העדיף בית המשפט קמא, כממצאי מהימנות, את גירסת המבקש במשטרה. כשהמדובר בעבירות על רקע אידאולוגי המדיניות הנקוטה מחמירה; ותחילת הריצוי לא תסכל טיפול, וגם בבית הסוהר ישנה אפשרות חינוך; הדעת נותנת כי אף אם יופחת חלק מעונש המאסר שהושת, הנראה למדינה ראוי - לא תהא זו הפחתה שתמנע כליאה בבית סוהר.

(5) על פי הבטחתה עידכנה נציגת המדינה לאחר הדיון, כי אסירים בטחוניים קטינים מרצים עונשם בכלא "השרון", ובו ישנה תכנית לימודים בתיאום עם משרד החינוך ברמות שונות. אשר לקשר טיפולי, למעט מקרים של בעיות מיוחדות, אין ככלל המשך קשר כזה מעבר לפגישה ראשונה עם עובד סוציאלי בכלא.

(6) מבלי שאקבע מסמרות באשר לסיכויי הערעור על ההרשעה, המשוכה שהמבקש חפץ לעברה היא גבוהה, וכך גם באשר לעונש. עם זאת, משהמדובר בקטין שבעת ביצוע העבירה מלאו לו פחות מחמש עשרה שנים, רוחו של חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) תשל"א-1971 מרחפת בכל עת. על פי המדווח, יימצא הקטין בכלא עם קטינים עברייני ביטחון. הדברים חורגים מהליך זה, אך לא אמנע מלומר כי חושש אני מהשפעתם הרעה עליו של קטינים עבריינים בטחוניים הקשורים בארגוני טרור (לא נקבע קשר כזה לגביו), אף כי עבר את עבירתו ממניע לאומני. גם היעדר טיפול סוציאלי-שיקומי באסירים כאלה מעורר-דומני- שאלה, באינטרס הכולל. ואולם, יתכן ששיקולי הענישה הרחבים יותר יגברו, בשל הצורך להיאבק בטרור, והמעשה שעשה הקטין חמור ללא ספק, לא רק במשקפי השוטר-הקרבן שנפגע מפגיעתו הרעה במהלך תפקידו, אלא במבט רחב יותר. המבקש אינו נהנה עוד מחזקת החפות. בשל קטינותו של המבקש, תתבקש המזכירות לקבוע את הדיון בערעורו בתוך חודשיים ימים. עד אז, מחד גיסא ראוי להמשיך להרחיק את המבקש מן הציבור, מחד גיסא, שמא תצמח תועלת מאשר יספוג במעון הנעול. לא בלי התלבטות החלטתי, כי עד להכרעה יישאר המבקש במעון הנעול בו הוא שוהה כיום, מתוך תקוה כי תהא עליו השפעה לטובה בתקופה זו; אך הוא לא ייצא לחופשות כלשהן וזאת בהסכמה. בכך תושג כמובן גם המטרה האמורה מעלה, שהיא גם מטרה עיקרית של מאסר, של הרחקתו מן הציבור, דבר המתחייב מגזר הדין. המבקש מוזהר לקיים בעת שהותו במעון הנעול את כל כללי המקום ככל משפטם וחוקתם, שאם לא כן הוא צפוי להעברה למאסר.