ע"פ 10776/05 יורי לים נ. מדינת ישראל

השופט א' גרוניס:

1.

המערער הורשע בשתי עבירות של רצח ובשתי עבירות של איומים. מדובר ברצח של בנו ורעייתו של המערער וכן באיומים כלפי הרעייה. בית המשפט המחוזי בבאר שבע גזר עליו שני מאסרי עולם מצטברים. ערעורו מופנה נגד הכרעת הדין ונגד גזר הדין.

2.

בבית משפט קמא יוצג המערער על ידי עורך דין מטעם הסנגוריה הציבורית. אף בערעור התייצב מטעם המערער עורך דין מטעם הסנגוריה הציבורית, אלא שאין מדובר בפרקליט שייצגו בערכאה הראשונה. הטענה המרכזית שהועלתה נגד הכרעת הדין הייתה, כי בשל ייצוג כושל בבית המשפט המחוזי ראוי לבטל את הכרעת הדין ולהתחיל את ההליך מבראשית. הטענה מעוררת קושי כבר מן הטעם ששני הפרקליטים שייצגו את המערער, בערכאה דלמטה ולפנינו, מונו מטעם הסנגוריה הציבורית. יתרה מזו, נאמר לנו שהפרקליט שייצג את המערער בבית המשפט המחוזי, ושכלפיו מועלות כיום טענות קשות, ממשיך לייצג את הסנגוריה הציבורית. העניין מזכיר אך במקצת מקרה שהתרחש בארצות הברית ואלה נסיבותיו: אדם יוצג בהליך פלילי על ידי סנגור שמונה על ידי בית המשפט, הורשע בדין ודינו נגזר. הנאשם הגיש ערעור באמצעות פרקליט אחר. עורך הדין שייצגו בערכאה הראשונה אישר בפני ערכאת הערעור שלא היה בידיו הניסיון לייצג את הנאשם וכי אף לא היה בידו הזמן להתכונן למשפט ( Johnson v. U.S.

328 F . 2d 605 1964 ). בית המשפט הפדראלי לערעורים ציין, כי המקרה הינו חריג בשל העובדה שהסנגור שפעל בערכאה הראשונה הוא עצמו הודה שלא היו לו הכישורים על מנת לייצג כהלכה את הנאשם. בית המשפט החליט לבטל את ההרשעה.

המקרה שבפנינו אינו דומה, מבחינה זו שהפרקליט שהופיע בערכאה הראשונה לא אישר כי הייצוג שנתן למערער היה ייצוג לקוי. הסנגוריה הציבורית אכן פנתה לאותו פרקליט שפעל מטעמה, כפי שחובה לעשות, והוא השיב תשובה קצרה לאחר שעיין בנימוקי הערעור. מכל מקום, בחנו את הטענות השונות שהועלו בעניין ייצוג לקוי ולא נראה לנו כי המקרה מצדיק ביטולה של הכרעת הדין. עם זאת, למקרא החומר ולאחר שמיעת טיעון בעל פה, הגענו למסקנה שמתעוררות שאלות מסוימות המצדיקות בחינה בערכאה הראשונה.

3.

הסנגור שהופיע בערעור היפנה לקביעתו של בית המשפט המחוזי, כי על גופו של המערער נמצאה דקירה אחת בלבד. הכוונה לכך שמשנתפס המערער נמצאה סכין תקועה בבטנו. הפרקליט הצביע על אחד מן המוצגים ממנו עולה כי משהובא המערער לבית החולים נתגלו מספר חתכים על גופו. נתון זה, כך נראה, אמור לשיטת הסנגור, לבסס טיעון על פיו בנו של המערער דקר את המערער תחילה, וכי על כן יפתח הדבר פתח להעלאתן של טענות משפטיות שונות מצידו של המערער. מסתבר, כי אכן לפחות באחד המוצגים (ת-28) מדובר על כך שנמצאו חתכים שטחיים על גופו של המערער. עניין זה לא נתברר עד תומו בבית המשפט המחוזי, שכאמור קבע כי נמצאה דקירה אחת בגופו של המערער. ראוי כי הסוגיה תלובן בערכאה הדיונית. בצד זאת, העלה הסנגור השגות נוספות. נראה לנו, כי משממילא מוחזר העניין לבית המשפט המחוזי ראוי שתינתן אפשרות אף להעיד את השוטרים שגבו את הודעותיו של המערער (מדובר בשלמה שובל וארקדי אהרונוב). כמו כן, ניתן יהיה להעיד את השוטרת מריה ורוניק לה אמר הבן, על פי הודעתה, כי "אבא הרג את אמא".

4.

לפיכך, יחזור העניין לבית המשפט המחוזי, על מנת שתינתן אפשרות לסנגוריה, ובעקבותיה לתביעה, להביא ראיות בעניינים הבאים:

א.

הדקירה או הדקירות על גופו של המערער.

ב.

דברי הבן לשוטרת.

בנוסף על כך, יזומנו לעדות השוטרים שלמה שובל וארקדי אהרונוב. לאחר שמיעת הראיות יסכמו הצדדים ובית המשפט המחוזי ייתן החלטה משלימה בה יקבע האם הכרעת הדין וגזר הדין יעמדו על כנם. עם מתן ההחלטה תימסר לנו הודעה על ידי הסנגור וייקבע דיון נוסף בפנינו. הסנגור רשאי יהיה להגיש השלמת טיעון בכתב ועליו לעשות כן עד 45 ימים לפני הדיון. פרקליטות המדינה תגיש טיעון בכתב עד 15 ימים לפני הדיון.

ש ו פ ט

המשנה לנשיאה א' ריבלין :

אני מסכים.

המשנה לנשיאה

השופט ח' מלצר :

אני מסכים.

ש ו פ ט