ע"פ 10898/08פלוני נ. מדינת ישראל

א.

בקשה לעיכוב ביצוע גזר הדין שהושת על המבקש בבית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופטים אבידע - סגנית נשיא - סלוטקי ויעקב) ביום 12.11.08 בתיק פ"ח 1065/06, ואשר ריצויו עתיד היה להתחיל ביום 1.1.09.

ב.

הכרעת הדין מיום 21.5.08 הרשיעה את המבקש, לאחר שמיעת ראיות, בעבירה של מעשה סדום שיוחסה לו בכתב האישום המתוקן מיום 24.10.06. על פי העובדות בהן הורשע המבקש, ביום 24.5.06 כאשר שהה בדירתו יחד עם המתלוננת ועם הנאשם השני בפרשה, ולאחר שתיה בצוותא ביצע בה מעשה סדום, בעודה שוכבת עירומה ואינה חשה בטוב, לאחר שהנאשם השני, אשר הורשע בעבירת אינוס, אנס אותה.

ג.

בגזר דינו שקל בית המשפט מזה, את נסיבות העבירה ואת הכאב והסבל שנגרמו למתלוננת, ומנגד את עברו הנקי של המבקש. בדעת רוב (השופטים אבידע ויעקב), נקבע, כי נוכח נסיבותיו האישיות ובהן היותו עולה חדש אשר עד לעבירה וגם לאחר מכן ניהל חיים נורמטיביים, שירת בצה"ל, למד ועבד, ולמרות חומרת מעשיו, נכון יהיה לסטות מהעונש המזערי הקבוע בחוק ומרמת הענישה שנקבעה בפסיקה, להקל בעונשו, ולהשית עליו 4 שנות מאסר, מתוכן 20 חודשי מאסר לריצוי בפועל והשאר על תנאי, וכן פיצוי כספי למתלוננת בסך 45,000 ש"ח. דעת המיעוט (השופטת סלוטקי) סברה אף היא כי אין למצות את הדין עם המבקש, אך הציעה להטיל עליו 3 שנות מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר על תנאי ופיצוי למתלוננת בסך 20,000 ש"ח.

ד.

בבקשה הנוכחית, שהוגשה בגדר ערעור על פסק הדין קמא (לרבות הכרעת הדין) - נימוקי הערעור המלאים טרם הוגשו - נתבקש עיכוב ביצוע עונש המאסר עד להכרעה בערעור. נטען, כי אם לא יעוכב עונש המאסר שהוטל עליו, עלול המערער לרצות את חלקו הניכר של העונש - העומד על 20 חודשי מאסר בפועל בניכוי מעצר -

עד להכרעה בערעורו, כך שזכותו לערעור תרוקן מתוכן. באשר לתשלום הפיצוי למתלוננת נטען, כי המבקש נקלע למצב כלכלי קשה עקב ההליכים נגדו וכי חיובו בפיצוי נכון להיום אינו מחויב המציאות. לגופו נטען, כי המבקש כופר מכל וכל בהרשעה, וכי סיכויי ערעורו טובים.

ה.

נתבקש בהחלטה מיום 28.12.08 כי הפרקליטות תביא לפני בית משפט זה את עמדת המתלוננת באשר לעיכוב הפיצוי. בא כוח המדינה מסר כי היא מתנגדת, ולדעתה העונש בכללו קל מדי.

ו.

באת כוח המבקש הוסיפה, כי המבקש היה חודשיים במעצר והעונש הנותר מצדיק עיכוב, כדי שלא יהפוך תיאורטי; זאת הגם שאין מחלוקת כי המבקש אינו מסכן איש, כפי שהוכיחו שנתיים וחצי של שחרור בתנאים. נאמר, עם זאת, כי המבקש מעוניין כי הערעור יישמע בהקדם.

ז.

בא כוח המדינה ציין, כי הכרעת הדין מפורטת ותקופת המאסר אינה מצדיקה עיכוב, אף כי ברור מהן הנקודות שעליהן יסוב הערעור.

ח.

לאחר העיון החלטתי להיעתר לבקשה. במכלול הנסיבות, ובעיקר עברו הנקי ורקעו הנורמטיבי של המבקש לפני הפרשה נשוא התיק והתנהגותו לאחריה, יש מקום לאפשר לערעור להישמע בטרם ביצוע המאסר, ועל כן יעוכב ביצועו. עם זאת, באשר לפיצוי, הוא יופקד בקופת בית המשפט ותעוכב העברתו למתלוננת עד להכרעה בערעור. הערעור יישמע (באותו מועד עם ע"פ 10937/08) בתוך שלושה חודשים. תנאי השחרור יעמדו בעינם והמבקש מוזהר באשר לקיומם.